בתי המשפט פסקו ב-95% נגד העיריות שהסתירו מידע מהאזרחים

 
משרד הפנים והיחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים מפרסמים לראשונה דו"ח אודות יישום חוק חופש המידע ברשויות המקומיות. מהדו"ח עולה כי במהלך השנה שחלפה הוגשו לרשויות המקומיות 5503 בקשות למידע, זאת לעומת 10,376 בקשות למידע שהוגשו לממשלה.
.
במהלך השנה שחלפה (2018) הוגשו לעיריות 4134 בקשות למידע שהם כ- 75% מכלל הבקשות למידע שהוגשו ברשויות המקומיות.
.
חמשת העיריות אליהן הגיע מספר הבקשות הגדול ביותר הן ירושלים, ת"א, אשדוד, ראשון לציון וחיפה. שאר הבקשות הוגשו למועצות המקומיות ולמועצות האזוריות. מהדו"ח עולה כי ב- 87% מהמקרים הרשויות המקומיות מסרו מידע (מלא/חלקי) ורק 5% מהבקשות שהוגשו אליהן נדחו. באשר לזמני המענה, נמצא כי בשנת 2018 70% מהבקשות נענו תוך 30 יום, כפי שמתבקש בחוק חופש המידע.
.
מתוך הבקשות שנדחו, רובן (28%) נדחו מהסיבה שלא ניתן היה לאתר את המידע ברשות, 14.5% מהבקשות נדחו בשל פגיעה בפרטיות וכ- 11% נדחו בשל הקצאת משאבים בלתי סבירה.
.
על פי הדו"ח, במהלך בשנת 2018 גבו הרשויות המקומיות כ- 52,000 ₪ במסגרת אגרות חופש מידע.
בשנת 2018 הוגשו 180 עתירות נגד הרשויות המקומיות. כמעט כפול מכמות העתירות שהוגשו נגד משרדי הממשלה. כמו כן, ניתנו בשנה האחרונה 81 פסקי דין, כשב-95% מהמקרים, בית המשפט פסק לרעת הרשויות המקומיות וחייב אותן ב- 186,000 ₪ הוצאות.
*
מ"מ ראש היחידה הממשלתית לחופש המידע, עו"ד שלומי בילבסקי:*
"לראשונה מתפרסם דוח חופש מידע ברשויות המקומיות ושופך אור על יישום חוק חופש המידע בעיריות, במועצות המקומיות ובמועצות האזוריות.
בכוונת היחידה להמשיך ולפעול בשיתוף פעולה עם משרד הפנים להגברת יישום חוק חופש המידע בשלטון המקומי."
*מנהל אגף בכיר לתכנון ומדיניות, משרד הפנים, מר ליאור שחר:*
"אחת ממטרות משרד הפנים היא לפעול להגברת השקיפות ברשויות המקומיות. הדוח הינו צעד חשוב מתוך מספר צעדים לקידום נושא חשוב זה. שיתוף הפעולה שלנו עם משרד המשפטים, היחידה לחופש המידע, מסייע רבות ליישומו של חוק חופש המידע בשלטון המקומי ועל כך יש לברך"