מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה שני חוקים שנועדו ליישם את התכנית הכלכלית לסיוע למשק להתמודדות עם המשבר הכלכלי שנגרם כתוצאה מההתמודדות עם נגיף הקורונה.
.
הצעת החוק אושרה לאחר הצבעה שמית ברוב של 67 תומכים ללא מתנגדים ושלושה נמנעים.
.
בהצעת חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש"ף-2020 תמכו 65 ללא מתנגדים ושלושה נמנעים.
.
כדי לסייע למשק להתמודד עם המשבר שנוצר בשל התפשטות נגיף הקורונה, יצאה הממשלה בתכניות כלכליות נרחבות, להתמודדות עם המשבר בארבעה רבדים מרכזיים: מתן מענה מיידי למשרדי הממשלה, פריסת רשת ביטחון סוציאלית, הבטחת המשכיות עסקית והאצת המשק. לנוכח המשבר הבריאותי והכלכלי החמור, נדרשה הממשלה להוציא סכומים ניכרים הן לטובת מניעת התפשטות נגיף הקורונה וטיפול מיידי בחולים שנדבקו בו, והן לצורך סיוע משמעותי למשק כדי לאפשר לו לצלוח את המשבר האמור, באמצעות סיוע כלכלי לאזרחים ולעסקים.
.
הצעת החוק כוללת את הצעדים השונים שנכללים בתכנית הכלכלית הנוספת כמפורט להלן:
.
- *זכאות לדמי אבטלה* – הענקת מענה סוציאלי לעובדים שהוצאו לחופשה ללא תשלום או שפוטרו בתקופת משבר הקורונה, באמצעות הארכת הזכאות לדמי אבטלה לכל הזכאים עד חודש יוני 2021.
- *מענק הסתגלות לבני 67 ומעלה* – הענקת מענה סוציאלי לקבוצת אוכלוסייה זו שנפלטה משוק העבודה באופן פתאומי, באמצעות המשך קבלת מענקי הסתגלות עד תום שנת 2020.
- *סיוע לעצמאים* – מתן מענק של עד 15,000 שקלים חדשים, אחת לחודשיים, לעצמאים אשר נפגעו כתוצאה מההתמודדות עם משבר הקורונה, כרשת ביטחון סוציאלית אישית נוסף על הסיוע שניתן לעסק, עד חודש יוני 2021.
- *סיוע לעסקים* – הארכת מנגנון החזר הוצאות קבועות לעסקים אשר נפגעו ב־ 40 אחוז או יותר מהמחזור החודשי שלהם, והגדלת המענק המרבי ל חמש מאות אלף שקלים חדשים לפעימה, וכן הוספת זכאות לעסקים בעלי מחזור של עד 100 מיליון שקלים חדשים שיעמדו בתנאים שנקבעו.
- *הארכת האפשרות לחיילים משוחררים להשתמש בכספי*הפיקדון האישי שלהם לכל מטרה, והגדלת הסכומים שבהם יוכל לעשות שימוש.
- *מתן אפשרות למי שצברו כספים בקרנות השתלמות למשוך אותם*גם לפני שחלפה התקופה הנדרשת מיום הפקדתם לראשונה, בלי שיחול עליהם מיסוי עודף, בתנאי שלא יעלו על סכום של 10,500 שקלים חדשים, כדי לאפשר להם מיצוי של מקורותיהם הכלכליים.
- *הגדלת ההוצאה התקציבית* – הגדלת ההוצאה הממשלתית בשנים 2020 ו־2021 כדי לממן את הצעדים המוצעים לעיל, שנועדו לתת מענה למשק ולאפשר לו לצלוח את ההתמודדות עם משבר הקורונה, ואולם הגידול לא יהיה חלק מחישוב מגבלת ההוצאה לשנים הבאות, מכיוון שמדובר בהוצאות שצפויות להיות חד–פעמיות.
.
שר האוצר ישראל כ"ץ: "החוק הזה הוא אחד החוקים החשובים ביותר שחוקק בכלל ובוודאי בתקופה הזו. החוק הזה בא לתת רשת ביטחון כלכלית לכל מי שזקוק לו בעידן הקורונה. קודם כל לשכירים החוק מבטיח שכל מי שלא יתאפשר לו לעבוד בתקופה הזו, הוא יקבל רשת ביטחון במשך שנה באמצעות דמי אבטלה משופרים. במכלול הצעדים האלה אנחנו מושיטים יד לכל הציבור ומפגינים סולידריות וערבות הדדית שמתבקשים בתקופה הקשה הזו. הקצנו סכומים גבוהים ביותר על מנת לוודא שכל שכיר, עצמאי ועסק יקבלו את הסיוע כדי לעבור את התקופה הקשה שאנחנו נמצאים בפניה.
.
סגן שר האוצר יצחק כהן הציג את ההצעה ואמר: " אנחנו בעיצומה של מלחמה קשה מאוד. לצערי עדיין לא הפנימו שאנחנו נמצאים באחד הרגעים הקשים שמדינת ישראל חוותה. חסרה לי הסולידריות, חסרה לי האחדות, אנחנו באמת זקוקים לה. אבקש מקרב חברי חבר הכנסת לחוש את גודל השעה לאשר את הצעות החוק בקריאה ראשונה. למעשה הדיון הזה היה אמור להיות אתמול, אנחנו בפיגור של 24 שעות, אני מבקש מיכם לזרז את הדיונים בנושא גם במליאה וגם בועדת הכספים.
.
ח"כ איימן עודה: "אני רוצה לפנות לציבור הרחב ולבקש לאחד את המאבקים הכלכליים. מזה שלושה חודשים אנחנו עדים וגם שותפים לכל מיני ההפגנות, אם זה לעובדות סוציאליות או לאנשי התרבות או לעצמאים או לרשויות מקומיות או לתיירות וכמעט בכל תחום ותחום. הכוח שלנו הוא אם נצליח לאחר את המאבקים במאבק של לא פחות ממיליון אזרחים שמפגינים יחד מול הממשלה הזו, הפגנה כזו רק היא עשויה לשנות את המצב הנוכחי. רק כך אפשר לשנות את סדר העדיפויות.
.
ח"כ עודד פורר: "מכניסים פה משהו שלכאורה נראה נהדר אבל מדובר ברעל, ומדובר באירוע שכמו שעושים אותו יפגע בצמיחה במשק, ויפגע בסוף בעובדים, בשכירים, בעצמאיים ובבעלי העסקים. זה החלק התוכנית של החל"ת שהייתה נכונה לשעתה. ברגע הראשון שהמגפה תפסה אותנו, היינו צריכים להגיב מהר והתגובה הראשונית הוציאה את האנשים לחל"ת. התכנית הזו תפגע בשוק אם עושים אותה לאורך זמן וצריך להפוך אותה או לחל"ת גמיש או לחילופין למענק שניתן לעסקים ובלבד שמשאירים את העובדים."
.
ח"כ מיקי לוי: "אני אצביע בעד התיקון הזה, אם כי אני חלוק לחלוטין על הליכי קבלת ההחלטות, על האופן בו מעבירים בכנסת עשרות מיליארדי שקלים ללא פיקוח ובקרה, לצד סעיפי תקציב שונים וחשובים שנשארים מיותמים. אנחנו נדרשים לתקן את חוק הגדלת הגירעון בפעם השלישית. אם היה תקציב מדינה היינו נמנעים מכך ומייצרים ודאות רבה יותר למשרדי הממשלה והמשק. יתרה מכך התיקונים הדחופים של החוק הזה נולדים כתוצאה מהעדר תכנית כוללת למשבר הכלכלי בו אנו מצויים."
.
שתי ההצעות אושרו ויועברו לוועדת הכספים להכנתן לקריאה שנייה ושלישית.
.
עניין מרכזי
