חגיגות הניצחון הסובייקטיביות של החמאס אינן שונות מהותית מנאומי הרהב המזוייפים של הנאשם מבלפור.
המלחמה הזו היתה מיותרת לגמרי המפסידים הם שני העמים והמרוויחים הם פוליטיקאים אינטרסנטים העומדים בראש גדודי בבונים השותים בצמא כל ספין שמוכרים להם.
מצד שני, אנחנו הרווחנו את בני גנץ, שעשה עוד כמה צעדים מהותיים בתודעה הציבורית כמי שראוי יותר מכל אדם אחר בארץ להחליף בעת הזו את נתניהו בהקדם האפשרי.
ואצל הפלסטינים, דווקא חגיגות הניצחון המזוייפות מרחיקות את הסבב הבא. מי שמרגיש מובס מחוייב לנקמה מהירה ככל האפשר מה שהיה מכניס אותנו לצרה לא קטנה בשנים הקרובות. את למשל מלחמת ששת הימים שגילמה את אחד הניצחונות הגדולים בתולדות המלחמות בהיסטוריה הצבאית העולמית. התבוסה האדירה של צבאות ערב הובילה מלחמת התשה נוראה שלוש שנים אחר כך ואת מלחמת יום הכיפורים שהיתה ההוראה במלחמות ישראל. בהמשך, בסיוע רכבת אווירית אמריקנית הגענו בסופו של דבר לפאיד במרחק יריקה מקהיר אבל המצרים חוגגים מאז את הניצחון שהוביל להסכם השלום ב-1977.
לכן, תנו לפלסטינים לחגוג ״יעני ניצחון״ כך שהסיבוב הבא יתרחק ואולי גם נגיע להסכם כולל עימם. גם לנו הכאילו ניצחון שעליו מכריז נתניהו מועיל. אנחנו מרמים את עצמנו אבל עמוק בפנים קוברים את רעיון הכיבוש מחדש של עזה כי אנחנו מבינים את תג המחיר שאיש לא מוכן לשלמו, ובצדק.
רמי יצהר Rami Yitzhar
עניין מרכזי
