בראשית 2022 יציינו ישראל וסין שלושים שנים לכינון היחסים הדיפלומטיים שבין המדינות. סין היא כיום אחת משותפות הסחר המובילות של ישראל. הקשר עם סין מאפשר למשק ולצרכנים הישראליים נגישות למוצרים ברמת איכות מגוונות (וסין היא כיום מקור למוצרים באיכות הטובה ביותר, כמו גם מוצרים באיכות בסיס) ובתמחור תחרותי. ההתפתחות המהירה של התעשייה הסינית לצד העלייה המתמדת ברמת החיים במדינה פתחו בפני התעשייה הישראלית צוהר לייצוא ולשיתופי פעולה עם שוק יעד רב פוטנציאל.
לצד הפעילות המסחרית ושיתופי הפעולה הטכנולוגיים, המשקיעים הסינים מהווים כיום נתח מרכזי בנוף ההשקעות הישראלי, עם היקף השקעות מצטבר של למעלה מעשרים מיליארד דולר.
בין הרכישות וההשקעות הבולטות שביצעו חברות סיניות בישראל, ניתן לציין חברות כמו סרווטרוניקס, אלמה לייזר, לומניס, בית ההשקעות פיטנגו (קרן הסיכון הגדולה בישראל, השותפה בחברות טכנולוגיה רבות), חברת אדמה, תנובה, הרכבות הקלות בתל אביב ובירושלים, נמלי חיפה ואשדוד החדשים, ועוד.
במדינה מוגבלת במשאבים, כמו ישראל, ההון הסיני המושקע במדינה הוא פוטנציאל צמיחה משמעותי, המאפשר לחברות להתפתח ולפתח שירותים, מוצרים וטכנולוגיות. פה יש לציין, שיש איסור מוחלט במדינת ישראל על העברת ידע ביטחוני וטכנולוגיות צבאיות, לרבות בתחום הסייבר ההתקפי, לסין.
אך סין, המיישמת אסטרטגיה כלכלית-מדינית רחבת היקף במדינות רבות על פני הגלובוס, משקיעה את הונה הרב על מנת לרכוש ולהשיג טכנולוגיות מתקדמות, ידע ושליטה על תשתיות לאומיות מדינתיות. כל חברה, בה סין השקיעה, מחוייבת בהעברת הידע שלה לסין. זוהי הסיבה המרכזית להשקעה הגדולה של סין בישראל. בסין אוהבים טכנולוגיות ישראליות ואת הראש היהודי, הממציא להם פטנטים.
מהצד השני, מערכת היחסים של סין איראן היא מערכת יחסים אסטרטגית מבחינת סין. איראן היא ספקית הנפט הגדולה ביותר של סין, ויריבתה הגדולה של סין, ארצות הברית, היא גם יריבתה הגדולה של איראן. ואיראן, הממוקמת במיקום גיאו-אסטרטגי קריטי ברמה הבינלאומית, מהווה עבור סין מנוף צבאי חשוב מול ארצות הברית ובנות בריתה.
לפיתוחה הצבאי של איראן, חתמו שתי המדינות, בראשית שנות ה- 2000, הסכם אסטרטגי ביניהן במסגרתו הועברו לאיראן פסי ייצור וטכנולוגיות לפיתוח ולייצור טילים, כלי טיס בלתי מאויישים ומערכות נשק מתקדמות, כמו גם סיוע סיני לפיתוח תוכנית הגרעין של איראן.
בשלהי 2021 חתמו סין ואיראן על הסכם אסטרטגי נוסף, במסגרתו תמשיך סין לסייע לפיתוח תעשיית הנשק ותעשיית הגרעין האיראניים, תספק לאיראן יכולות תקיפת סייבר מתקדמות, יכולות מודיעין מתקדמות ועוד. במסגרת ההסכם הקימה סין שני מרכזי איסוף מודיעין משותפים עם ה- MOIS, המודיעין האיראני, בהם נאסף מודיעין על תושבי איראן ומודיעין צבאי על ארצות הברית, בנות בריתה וישראל.
בתמורה להסכם, משעבדת איראן את משק החשמל שלה עבור ייצור המטבעות הוירטואלים הסינים, ה- YUAN (על חשבון החשמל לתושבי העיר טהרן), ואף הגבירה את אספקת הנפט שלה לסין, על אף ובניגוד לסנקציות האמריקאיות שהוטלו על איראן על ידי טראמפ ב- 2018.
בפגישת שרי החוץ של איראן וסין שהיתה לפני ימים אחדים הודיע שר החוץ הסיני, Wang Yi, כי סין מבינה את צרכיה הגרעינים של איראן והיא סין תומכת במאמציה לפיתוח יכולות הגרעין שלה, כולל פיתוח יכולות גרעין צבאיות.
היה זה עוד צעד גלוי של המשטר הסיני לסיוע לשלטון האייתולות באיראן. ובו בזמן שהיא תומכת באיראן, ממשיכה סין בהשקעותיה בישראל, בהעברת ידע טכנולוגי מתקדם מישראל, ואף בביצוע פעולות איסוף מודיעין בישראל. האם בידע הטכנולוגי הישראלי נעשה גם שימוש בתעשיית הביטחון הסיני או עבור יישומיים ביטחוניים? האם ידע "ישראלי" המגיע לסין מוצא דרכו גם לאיראן? האם מידע הנאסף בישראל עובר לאיראן? סביר יהיה להניח שהתשובה לכל אלו תהיה שאכן זהו המצב.
אך מעבר לכל אלו, את הענק הסיני, המבוסס היטב בשורשי הכלכלה הישראלית, כבר לא ניתן לעצור.
״עניין מרכזי״
