ישראל ולבנון קרובות לחתימת הסכם בין ישראל ללבנון, שיסדיר את הסכסוך הנוגע לקביעת קו הגבול הימי בין שתי המדינות. ההסכם צפוי להסדיר את חלוקת הרווחים הצפויים ממאגרי הגז שנמצאים בשטח הימי שבמחלוקת.
ההסכם המתגבש בתיווך אמריקני זוכה לתמיכת החיזבאללה ולכן גדולים הסיכויים למימושו הקרוב. עיתון הארץ מדווח היום כי את המסר החיובי הזה העביר לישראל בימים האחרונים השליח המיוחד של ארה"ב לענייני אנרגיה, עמוס הוכשטיין, ולפיו מנהיג חיזבאללה חסן נסראללה נתן את אישורו לממשלת לבנון להתקדם במשא ומתן, שהגיע לשלבים מתקדמים, תוך הצבת כמה תנאים ששני הצדדים מוכנים לקבל.
על פי ההסכם המתגבש, חברות אנרגיה בינלאומיות שיקבלו את הזכויות לחיפוש ולהפקה של מאגרי הגז הטבעי שנמצאים בשטח המריבה יוכלו להתחיל לפעול שם. ייבחר מתווך בינלאומי מוסכם שיקבע את גובה התמלוגים שתקבל כל מדינה. גורם זה יהיה גם אחראי לפיקוח על העברת הכספים והגז שכל מדינה תהיה זכאית להם.
לבנון נתונה במשבר הכלכלי הגדול ביותר שידעה המדינה, ובמדינה רואים בחיזבאללה גורם האחראי לכך. אותם גורמים ביטחוניים מעריכים שנסראללה רואה בהזרמת הגז וברווחים מהם צעדים שיצמצמו את הביקורת עליו. בישראל סבורים שגם בלי התחייבות רשמית של חיזבאללה להסכם, הרווחים הגדולים שתקבל לבנון מהפקת הגז יגרמו לנסראללה להימנע מפגיעה במאגרי האנרגיה של ישראל במצב לחימה, או לפחות לחשב את צעדיו.
עם כניסתו של השליח האמריקאי הוכשטיין לתפקיד וחידוש השיחות במאי בשנה שעברה, הנושא נמצא בסדר עדיפות גבוה של ארה"ב שכן הסכם כזה יביא לייציבות בזירה הים תיכונית הזו. המכשול העיקרי בדרך להסכם בין שתי המדינות היה סירובו של ארגון חיזבאללה לתת גיבוי פומבי לממשלת לבנון להגיע להסכמות שעשויות להתפרש כניסיון לנורמליזציה עם ישראל, או כהכרה בריבונותה על השטח.
בריאיון שהעניק לטלוויזיה האיראנית בשבוע שעבר, אמר נסראללה כי קביעת הגבול הימי בין ישראל ללבנון הוא סוגיה כלכלית שבאחריותה של ממשלת לבנון, וחיזבאללה אינו צד בעניין. דבריו של נסראללה הובנו אצל הוכשטיין, לבנון וישראל כאישור שלו להתקדם להסכם.
בשבוע שעבר אמר הוכשטיין לערוץ טלוויזיה בלבנון שישראל ולבנון מצמצמות פערים לקראת פתרון הסכסוך על גבולן הימי. הוא הביע תקווה שהבעייה תיפתר עוד לפני הבחירות לפרלמנט בלבנון שנדחו למאי. "זה הרגע האחרון", אמר הוכשטיין בריאיון, "עצתי לאזרחים בלבנון היא להתמקד במה שתרוויחו (מהעסקה), לא במה שאתם מפסידים או שאתם עלולים לאבד אם תתפשרו". הוא הוסיף כי הוא "אופטימי למדי" בנוגע לסיכוי להגיע להסכמות.
ארבעה סבבי שיחות קודמים שחלקם כללו שיחות ישירות בין בכירים בשני הצדדים — בפעם הראשונה לאחר שלושה עשורים — לא הביאו לפריצת דרך בסוגיות השנויות במחלוקת. עתה, נראה שהדבר יתאפשר בשל הצרות הכלכליות הגדולות שלבנון נקלעה אליהן מאז הפיצוץ הגדול בנמל ביירות.
גורמים פוליטיים אומרים כי בעודיה ומגינות המפרץ לוחצות על ממשלת לבנון להגיע להסכמות בנוגע לגבול הימי ומתנות סיוע כלכלי בהתקדמות בנושא גם מדינות אירופה ובראשן נדיא צרפת מקרון מנסות לסייע ללבנונים להיחלץ מבעיותיהם.
בהקשר לכך, תוזכר גם אמירתו הפומבית של שר הביטחון, בני גנץ, כי ישראל הציעה ארבע פעמים סיוע בדלק ובמזון לצבא לבנון המתפורר בשל מחסור חמור באמצעי קיום בסיסיים, אך ההצעה נתקלה בסירוב מוחלט אלפי חיילים וקצינים לבנוניים נושו את הצבא בשל היעדר היכולת לספק להם מזון. הדבר נוגד את האינטרס הישראלי שכן צבא לבנון אמור להיות הגוף המבצע את הפעולות הנוגעות להסכם הישראלי – לבנוני שסיים את מלחמת לבנון השנייה.
״עניין מרכזי״
