זכריא זביידי וחמשת המחבלים הנוספים שנמלטו מכלא גלבוע לפני כחצי שנה נידונו לחמש שנות מאסר נוספות בגין בריחתם. בנוסף, נגזרו עליהם שמונה חודשי מאסר על תנאי ותשלום של 5,000 שקל קנס.
בית המשפט החמיא בעקיפין לנמלטים: "זו בריחה שלא הייתה כמוה, שכרוכה בהכנות יום-יומיות והובילו לחפירת מנהרת בריחה", נימקה שופטת בית המשפט המחוזי בנצרת עדי במביליה-אינשטיין. "לא ניתן להתעלם מהנזק הציבורי, הפגיעה בביטחון הציבור, הענישה צריכה לתת מענה לכל אלה. גם מי שעזר ראוי לעונש דומה".
כתב האישום תאר את ההכנות ואתה הבריחה. בסוף 2020 החליט מחמוד עארדה לחפור מנהרה מתאו על מנת להימלט מבית הסוהר. הוא פנה לנאשמים יעקוב קאדרי, איהם כמאמג'י ומונאדל אינפיעאת והציע להם לקחת חלק בחפירת המנהרה ודרכה להימלט מהכלא והם הסכימו לכך. בחודש מרץ השנה הצטרף גם מוחמד עארדה, בן דודו של מחמוד, לתוכנית הבריחה.
החל מסוף 2020 ועד ליום הבריחה חפרו חמשת הנאשמים מנהרה, שהפתח שלה מתחת למקלחת התא. הנאשמים הסירו לוח שיש מתחת לכיור, חפרו מתחתיו והשיבו מדי יום את לוח השיש למקומו על מנת להסתיר את החפירה. הנאשמים ביצעו את עבודת החפירה באופן יום יומי, במשמרות שהותאמו לסדר היום בכלא, כדי למנוע את חשיפת תוכנית הבריחה, ותוך שהם משתמשים בכלי חפירה מאולתרים.
על מנת לסייע לחופרים להוציא לפועל את תוכנית הבריחה, האסירים שסייעו השתתפו אף הם חלק בחפירת המנהרה. חלקם גם ישבו בתא ותפקידם היה להתריע מפני הגעת אנשי סגל וכן להשגיח שאסירים אחרים לא ייכנסו אל התא. חלקם סייעו בהוצאת שקי חול מהמנהרה כדי לאפשר לחופרים לצאת ממנה אל התא.
לקראת סיום חפירת המנהרה החליטו בני הדודים מחמוד ומוחמד עארדה לפנות אל זכריא זביידי ולהציע לו לברוח עמם מהכלא, על מנת שזביידי ינצל את מעמדו וקשריו ברשות הפלסטינית וידאג שלאחר הבריחה יזכו האסירים הנמלטים למעצר הגנתי ברשות. זביידי הסכים לתוכנית הבריחה והגיש בקשה לעבור לאגף 2.
ב-5 בספטמבר עבר זביידי לתא, וביום זה הושלמה חפירת המנהרה שאורכה כ-30 מטר אל מעבר לחומות הכלא. באותו לילה נמלטו ששת הנאשמים דרך המנהרה, כשהם מצוידים בבגדי החלפה, מזון, ומכשירי רדיו על מנת לעקוב אחר התקדמות החיפושים ומיקום כוחות הביטחון. בריחת האסירים התגלתה כעבור כשעה וחצי, אז החלו חיפושים נרחבים לאיתורם.
ששת הנמלטים הגיעו לכפר נאעורה, כאשר מחמוד עארדה ביקש מאחיו שיגיע עם רכב כדי להבריח אותם לשטחי הרשות הפלסטינית. משלא הסתייע הדבר בידם, הם החליטו להתפצל לזוגות כדי להקשות על איתורם. בסופו של דבר נתפסו כל השישה.
הפרקליטות כתבה בטיעונים לעונש: "מדובר באסירים ביטחוניים שהורשעו בעבירות קשות ביותר, וחלקם בעבירות החמורות והמזוויעות ביותר, חומרתם לא מאפשרת להתייחס לבריחתם בקלות ראש. בעודנו דנים על עבירות הבריחה ממשמורת חוקית ועבירת הסיוע לה, צריכים לעמוד מול עינינו המעשים הנוראים בהם הנאשמים הורשעו או הואשמו על מנת להבין את הפחד והאימה שבריחתם של אלו הטילה על הציבור הרחב בכלל ועל חשש גורמי אכיפת החוק והאחראים על כליאתם בפרט". התיק בעניינו של אסיר נוסף שהואשם בסיוע לבריחה יוכרע בנפרד.
לבריחה מכלא גלבוע קדמה שרשרת של מחדלים: בין היתר, ב-ynet נחשף כי מגדל השמירה שנמצא ישירות מעל פתח יציאת המנהרה שממנה נמלטו המחבלים כלל לא היה מאויש. הסוהרת שהודתה שנרדמה הייתה במגדל סמוך.
האסירים הביטחוניים הצליחו להימלט דרך חור שחפרו בשירותי התא שלהם – תא משוריין לכאורה שמכונה "כספת" ובנוי מ-66 טונות של בטון יצוק – ונמלטו משם דרך חלל פנימי שבין הקרקע בהר הגלבוע ליסודות הכלא. החלל הזה היה ידוע היטב לאנשי הכלא, וגם ב-2014 נחשפה שם מנהרה דומה בשירותי אחד התאים, שדרכה קיוו אסירים להימלט לחופשי.
בעקבות המחדל הוקמה ועדת בדיקה ממשלתית לבחינת הבריחה וההיערכות של שירות בתי הסוהר למניעת בריחות אסירים ממתקני כליאה, שדיוניה עודם מתנהלים. לארבעה בכירים בצמרת שב"ס, בהם גם הנציבה קטי פרי, נמסר כי "עלולים להיפגע" מהמסקנות שהוסקו עד כה. לצד הנציבה הוזהרו גם מפקד אגף הביטחון והמבצעים וסגנה, מוני ביטן, מפקד מחוז הצפון אריק יעקב, ומפקד כלא גלבוע פרדי בן שטרית. הוועדה טרם סיימה את עבודתה.
עניין מרכזי