טייוואן, אי קטן, השוכן כ- 100 ק"מ מהחוף הסיני, הוא סלע מחלוקת בינלאומי מ- 1971. סין מגדירה את טייוואן כאחת מ- 32 המחוזות שלה, לאחר שאל האי נמלטה ממשלת "הרפובליקה של סין" אחרי שנחלה תבוסה ב- 1949 במלחמת האזרחים מול המפלגה הקומוניסטית של מאו דזה-דונג. יחד עם זאת, טייוואן רואה עצמה כמדינה עצמאית, על אף שלא הכריזה על עצמאותה באופן רשמי, וב- 1971 איבדה את מקומה באו"ם לטובת סין. נכון להיום, רק 15 מדינות מכירות בה כמדינה, וזאת משום הלחץ של הרפובליקה העממית של סין על מדינות העולם.
יחסי שתי המדינות והמעורבות האמריקאית באזור סבוכים מאד, והשתנו תדיר לאורך השנים, בעיקר על סמך התנהלות הנשיאים האמריקאיים בנושא.
שי ג'ינפינג, מזכיר המפלגה והנשיא הסיני, נוקט מאז הבחרו לתפקיד בראשית 2013, בעמדה נוקשה בסוגיה, והזהיר לא אחת את ארצות הברית, כי כל ניסיון אמריקאי להפוך את טייוואן לעצמאית, יוביל לפעולה צבאית סינית והתדרדרות למלחמה. סין מאיימת כי היא לא תסבול את עצמאותה של טיוואן, וכי אין מקום לשתי מדינות סיניות, והיא רואה באי הקטן חלק שניתק מאמא סין, שיש להחזירו לחיקהבדרכי שלום, או בלית ברירה באמצעים צבאיים.
מאז 2021 החל הצבא הסיני לפעול בתקיפות רבה יותר ובהפגנת נוכחות מסיבית במרחב הימי והאווירי של טייוואן. אחד מרגעי השיא של הפגנת השרירים הסינית היה באוקטובר 2021, כש- 38 מטוסי קרב סינים פלשו למרחב האווירי של טייוואן, במהלך ציון יום השנה הסיני להקמת הרפובליקה.
לטייוואן אינה רק פרק לא פתור ממלחמת האזרחים, אשר לה חשיבות תרבותית ומדינית בעיניים הסיניות,אלא גם שהיא בעלת חשיבות אסטרטגית, לאור מיקומה הגיאוגרפי, הסמוך כל כך לסין וחולש על נתיבי השייט האסטרטגיים בין ים סין הדרומי והמזרחי, ובין סין לאוקיאנוס ההודי.
אך יותר מכך, בעשורים האחרונים לטייוואן חשיבות כלכלית-טכנולוגית ראשונה במעלה ברמה הבינלאומית. בטייוואן פועלת החברה הגדולה ביותר בעולם לייצור שבבים, וחלקה בייצור העולמי הוא למעלה מ- 63%. מעבר לכך שזהו היקף ייצור אדיר (כ- 110 מיליארד דולר בשנה), הרי ששוק המוליכים למחצה וייצור השבבים הוא המחצב המודרני של המאה ה- 21 והוא אחד מהדרייברים המרכזיים בפיתוח טכנולוגיות חדשות ומחשבים מתקדמים (כולל טלפונים ניידים).
כחשיבותה האסטרטגית של טיוואן ברקע, החלה סין מאז מלחמת אוקראינה ביתר שאת בנקיטת קו אגרסיבי יותר מול טייוואן, כשהיא בוחנת את האירועים באוקראינה ואת הצעדים האמריקאיים, המתפרשים בסין כחולשה. סין הבינה, כי ארצות הברית מאיימת על רוסיה בציוצי טוייטר ובחיזוק הכוחות האוקראיניים באמצעי לחימה, אך לא נוקטת הלכה למעשה בצעדים צבאיים לסיוע לאוקראינה.
סין, שתמכה כלכלית ומדינית לאורך כל המערכה ברוסיה, מבינה שכל מהלך צבאי שתעשה לא ייתקל ככל הנראה בתגובה אמריקאית. סין קיבלה חיזוק נוסף משותפתה האסטרטגית – איראן. מאז כניסתו של ביידן לתפקיד החלה איראן בהעברות נפט בלתי חוקיות לונצואלה, סוריה, לבנון ועוד, תוך שהיא מתעלמת מהסנקציות שהוטלו עליה על ידי הנשיא לשעבר טראמפ, ולמרות אזהרות אמריקאיות. גם במקרה זה, ממשל ביידן איים ואיים, אך בפועל לא עשה מאום. יתר על כן, גם פיתוח הגרעין הצבאי האיראני מתקדם, ומבלי שארה"ב עוצרת אותו הלכה למעשה.
כך, הגבירה סין את צעדיה הצבאיים מאז מרץ האחרון, כמו למשל הגברת מטסי מטוסי הקרב בשטחה האווירי של טייוואן, כלי שיט צבאיים וצוללות הפועלות בשטחה הימי. ביוני האחרון, אף ביצעו צוערי קורס הקצינים של צבא סין תרגיל גדול של לוחמה אמפיבית המשלב מספר רב של כלים בלתי מאוישים ואוטונומיים, לרבות כלי טיס, כלי רכב ורובוטים, כהכנה למשימת ההחפה במצרי טייוואן ובים סין הדרומי. הצבא הסיני על זרועותיו השונות נמצא בכוננות וביכולות מלאות לקראת פלישה לאי הקטן.
ב- 13 ליוני חתם נשיא סין על צו המאפשר שימוש בצבא שלא במלחמה, צו המעורר חשד כי סין מתכוננת לפלוש לטאיוואן במסווה של מבצע מיוחד שאינו מסווג כמלחמה, בדומה למהלך שרוסיה עשתה באוקראינה. הצו שלא פורסם במלואו, מספק בסיס משפטי לצבא לבצע משימות שלא במלחמה. משרד החוץ הסיני מסר בהקשר זה, כי "המתווה נועד לשמור על ריבונות סין והיציבות האזורית, ולהסדיר פעולות צבאיות שאינן מלחמה, כגון מתן סיוע הומניטרי מחוץ למדינה".
אבל את שיאה של הדרמה סיפקה יושבת ראש בית הנבחרים של ארצות הברית, ננסי פלוסי, אשר נחתה בטייוואן ב- 2 לאוגוסט. פולסי מבקרת באי במסגרת מסע פגישות במדינות בדרום-מזרח אסיה, כמו מלזיה, ובהמשך גם בדרום קוריאה וביפן. פלוסי, כצעד מתריס כלפי סין, נפגשה גם עם עם קבוצת פעילים נגד דיכוי זכויות האדם שבו מואשם המשטר הסיני.
פלוסי היא הדמות הבכירה ביותר בממשל האמריקני שמבקרת באי מזה 25 שנה, מאז שקודמה בתפקיד ניוט גינגריץ' ביקר שם ב- 1997. סין חוששת מהאפשרות שביקורים של גורמים בכירים בטייוואן יעודדו שם את מחנה התומכים בעצמאות מוחלטת מהשלטון הקומוניסטי בבייג'ינג, ובימים האחרונים אותתה שוב ושוב כי תגיב בצורה קשה לביקור של פלוסי באי.
במקביל לביקורה של הבכירה האמריקאית נערכה קבוצת קרב של הצי האמריקאי, כולל נושאת מטוסים בסמוך לאי.
הסינים מיהרו להגיב ופתחו בסדרת תמרונים צבאיים בהיקף נרחבשלא נודע בהיקפו עד היום. התרגיל כולל תמרונים ימיים ואוויריים בשטח הריבוני של טייוואן עד 12 מייל ימי מחופי האי, ולמעשה תרגול של כיתור מלא של האי וניתוקו המלא מכל נתיבי השיט והטיס.
במקביל החל הצבא הסיני לרכז כוחות אמפיביים בקנה מידה נרחב על חופי סין מול האי. אך השיא אולי של התרגילים יהיה שיגור טילים ורקטות מעל אדמת טייוואן.
התרגיל הסיני הוא חסר פרופורציות לפרובוקציה האמריקאית של ביקור יושבת ראש בית הנבחרים, והוא מגיע, כאמור, לאחר חודשים רבים של הגברת המהלכים הצבאיים הסינים בסמוך לאי.
האם זהו תרגיל שיסתיים במהלך צבאי לכיבוש האי? בזהירות רבה, הייתי מעריך שהדרך לכיבוש האי הטייוואני על ידי סין קרובה מתמיד.
עניין מרכזי
