הפרשות ענק שעליה הכריזה חברת האשראי החוץ בנקאי גיבוי אחזקות, שבשליטת יהונתן כהן, מעלה חששות כבדים להפסדי אשראי וצפי לאי -עמידה באמות מידה פיננסיות בעקבות אי הסדרים שנתגלו בסניף הצפוני שלה.
גיבוי מדווחת כי ההפרשה בדוחות הרבעון השני תעמוד על טווח שבין 80 ל-100 מיליון שקל – כפול מכפי שהוערך בעבר – כאשר החשד של הנהלת החברה, הינו כי חלק משמעותי מתוך סכום זה נובע מההשפעות הישירות ו/או העקיפות של המעילות הרבות שנעשו בכספי החברה, אשר עלולות להיות להן גם השפעות נוספות על תוצאותיה הכספיות. החברה מציינת כי "למועד זה אין בידי החברה את מלוא המידע אודות המעילות הנ"ל והחברה ממשיכה בבדיקת הנתונים והממצאים שעולים מבדיקותיה. בהתאם לכך, החברה ממשיכה ללמוד את הנושא ולבחון את האירוע, לנוכח העובדה שלהערכתה חלק משמעותי מסכומי ההפרשה מבוססים על מעילות רבות. יצויין, כי החברה ממשיכה בפעולות גבייה אקטיביות של תיק האשראי.
"להערכת החברה, כתוצאה מביצוע ההפרשה החברה לא תעמוד באמות המידה הפיננסיות כלפי תאגידים בנקאיים וכלפי מחזיקי אגרות החוב בהתאם לשטרי הנאמנות של אגרות החוב ….. לעניין זה יצוין כי, החברה פנתה לתאגידים הבנקאיים בנושא לשם לקבלת כתבי ויתור ו/או הקלות לאמות המידה הפיננסיותלפני מועד אישור הדוחות הכספיים וכן כי בהתאם להחלטות אסיפות מחזיקי אגרות החוב של החברה הוחלט לפי שעה להורות לנאמן לסדרות אגרות החוב שלא לכנס אסיפת מחזיקי אגרות חוב, אשר על סדר יומה העמדת אגרות החוב לפירעון מיידי".
ההפסד הצפוי ימחוק את מלוא ההון העצמי של החברה שעמד בסוף הרבעון הראשון על 89 מיליון שקל כשמאידך יש לה התחייבויות של כ-340 מיליון שקל למחזיקי האג"ח ולבנקים.
בגיבוי תובעים 38 מיליון שקל מהארבעה – המנכ"ל לשעבר רן קאירי; המנהל בפועל של סניף הצפון (בו התגלו אי הסדרים) אייל רוזן; בכיר נוסף בסניף שהיה מנהל אשראי בכיר העונה לשם יורם אליאב; והיועצת המשפטית של החברה בשנים 2021-2022, ג'ולי שאמה, שגם כיהנה כקצינת הציות של החברה.
הסכום אינו אקראי, והוא משקף את אומדן הכספים שהחברה מעריכה שנמצאים בסיכון של אי יכולת גבייה בשל שורת עסקאות שהתרחשו בסניף הממוקם בקיבוץ מזרע. בגיבוי ציינו כי הם שומרים לעצמם את הזכות לעדכן את סכום התביעה אם הבדיקות, שעדיין נמשכות, יגלו שהיקף הכספים גדול יותר. זאת במקביל להגשת תלונה למשטרת ישראל כנגד קאירי, רוזן ואליאב "בגין מעשיהם העולים כדי עבירות פליליות חמורות ביותר".
בכתב התביעה נטענות שורה של עסקאות בעייתיות וכן אופן הפעולה שנקטו, לכאורה, המעורבים. "עניינה של התובענה, בין היתר, בהתנהלותם הנפשעת (והפושעת) של הנתבעים שנטלו מקופת החברה בעורמה סכומים ניכרים שהצטברו לכדי עשרות מיליוני שקלים, וזאת אגב הצגת מצגי שווא כוזבים ושקריים לפיהם מדובר בהלוואות לגיטימיות שניתנו ללקוחות לגיטימיים של החברה, בעוד שבפועל לא היה מדובר בהלוואות ללקוחות, אלא בכספים שהועברו במרמה לנתבעים, לאנשי שלומם ולמקורביהם", ציינו בגיבוי בתביעה.
"כפי שהתברר לימים, הנתבעים לא בחלו באמצעים על מנת לרוקן את קופת החברה. הם נקטו שיטות שונות ומשונות על מנת להתפיח את כיסיהם על גבה וחשבונה של החברה. רוזן, אליאב וקאירי אף הרהיבו עוז ובעזות מצח של ממש מימנו רכישת נכסים שונים שנרשמו על שמם או על שם קרוביהם ומקורביהם מכספי בטוחות שניתנו על ידי לקוחות החברה לחברה על מנת להבטיח את חובם כלפיה. רק טפח מפעילותם הפלילית של הנתבעים נחשף במסגרת תובענה זו, כשבכל יום שעובר עוד ועוד פעולות פליליות, אסורות ונפסדות של הנתבעים נחשפות, ומלמדות עד כמה רחוק היו מוכנים הנתבעים, בסיועה של שאמה לילך, על מנת לנסות ולהשביע את תאוות הבצע שלהם, שככל הנראה לא ידעה שובע", נכתב בתביעה.
מחקירה פרטית שביצעה גיבוי, עלה לכאורה בין היתר, כי רוזן, אליאב וקאירי פעלו לרשום באופן פיקטיבי את נכסיהם על שמם של צדדים שלישיים, לרבות על שמה של חברה השייכת לקאירי, וכן "כי בכוונתם למלט את נכסיהם מן הארץ לדובאי, בה חברי הקנוניה (רוזן, אליאב וקאירי), מחזיקים בנכסי נדל"ן יוקרתיים, שנרכשו, ככל הנראה, מכספי המעילה".
על פי כתב התביעה, כך עבדה השיטה של ארבעת המעורבים, אותה חילקו בגיבוי לכמה שלבי ביצוע: מציאת התזמון "הנכון" ; טיפוח היחסים "הנכונים" עם הגורמים "הנכונים"; ביצוע מיזם המרמה; ולבסוף נקיטת פעולות הסוואה, זיוף וכיסוי.
בשלב הראשון ניצלו לכאורה רוזן, אליאב וקאירי את חילופי הבעלות בחברה, עת רכש את השליטה בה כהן, ואת העובדה שבעלי השליטה החדשים סמכו והסתמכו על ההנהלה הקיימת שתשמור ותשמר את פעילותה התקינה של החברה בתקופת ה"התאקלמות" שלהם.
בגיבוי טוענים כי השלושה ניצלו זאת על מנת להגדיל באופן בלתי פרופורציונלי ומלאכותי את היקף העסקאות בסניף, תוך ויתור כמעט גורף על בטחונות נאותים (ולעיתים על בטחונות בכלל), שיבטיחו את ההלוואות והאשראי שהעניקה החברה באופן סיטונאי כמעט ללקוחותיה. לשם כך דאג קאירי, לטפח את דמותו של רוזן באוזניו של כהן כאיש מקצוע מן השורה הראשונה בתחום האשראי החוץ בנקאי.
ברבעון השלישי של 2021, בסמוך לחילופי הבעלות בחברה שבוצעו באוגוסט אותה שנה, סך העסקאות שבוצעו בסניף מזרע עלה מ-57% מסך הפעילות הכללי של החברה ברבעון השני ל-72%. השווי הנומינלי של עסקאות הסולו (עסקאות עתירות סיכון בהן ניתן אשראי על בסיס ביטחונות אישיים של הלקוח בלבד) שבוצעו בסניף מזרע עלה מסך של 37 מיליון שקל ברבעון השני אשתקד לכ-62 מיליון שקל ברבעון השלישי של אותה שנה ועד לכ-84 מיליון שקל ברבעון האחרון של 2021.
"הקו המחבר בין הדברים הוא הרצון של הנתבעים לייצר יש מאין מצג שווא של נפח פעילות לגיטימי משמעותי, שיכסה על העובדה שבפועל מדובר במיזם מרמתי שכל תכליתו היא להעשיר, שלא כדין, את כיסיהם של הנתבעים, תוך שהנתבעת (היועמ"שית, ר"ו) כושלת בתפקידה ומאפשרת גזילה שיטתית של נכסי החברה", סיכמו בגיבוי את השלב הראשון.
בגיבוי מציינים שניתוח הפעילות של ה"לקוח" קרמיקה פתחי זידאן העלה שבוצעה עסקה בסך של למעלה ממיליון שקל כנגד צ'ק שמעולם לא הגיע לחברה. "וכן, וזה העיקר, כי בפועל להבדיל ממצג השווא השקרי שהציג רוזן, לא מדובר על הלוואה ללקוח, אלא על עסקה ששימשה את רוזן לצורך נטילת כספים במרמה מן החברה", הוסבר בתביעה. במקרה אחר, ניתוח הפעילות של ה"לקוח" רוזבי בע"מ העלה שניתן אשראי בסכום של למעלה ממיליון שקל לקרוב משפחה מדרגה ראשונה של רוזן – וליתר דיוק, לאביו ניר – בנסיבות לא ברורות. נציין כי החברה כבר דיווחה לבורסה אודות הלוואה לכאורה לאביו של רוזן.
דוגמה נוספת מגלה שהתברר לחברה שבין המועדים ינואר-אפריל 2022 נעשו בסניף הצפוני של החברה עסקאות מזומן רבות בסך כולל של למעלה מ-3 מיליון שקל, וזאת כאשר במערכות החברה לא נמצא תיעוד שתומך בביצוע עסקאות כאלה.
בנוסף, בימים האחרונים התחוור לגיבוי, על פי התביעה, כי רוזן ואליאב נטלו צ'קים שהופקדו על ידי לקוחות החברה בידיה הנאמנות של החברה כבטוחות, והשתמשו בבטוחות אלה לצורך רכישת נכסים אישיים. כך, למשל, הם רכשו מחברת מחנה ישראל נכסים ובניין נכס נדל"ן ברחוב יצחק נבון בעפולה. הנכס נרשם על שם חברת דאון טאון חיפה המצויה בבעלותו של קאירי, כאשר "רכישת הנכס מומנה כאמור באמצעות בטוחות שנגנבו על ידי הנתבעים מן החברה, נוכו על ידי רוזן בחברה, והועברו לחברת מחנה ישראל. מתוך כרטסת הלקוח של מחנה ישראל במערכות החברה נלמד, כי בין החודשים ינואר-מאי 2022 הועברו מחשבון הבנק של החברה לחשבון הבנק של מחנה ישראל סכומים רבים המסתכמים בסך כולל של כ-4.6 מיליון שקל לפחות".
במקביל לחקירה החשבונאית, ביצעה גיבוי חקירה כלכלית פרטית, וזאת על מנת לנסות ולדלות כמה שיותר פרטים על פעולותיהם של הנתבעים ועל הנכסים שנרכשו על ידם. במסגרת חקירה זו, טוענים בגיבוי, התוודה רוזן באוזניו של החוקר הפרטי, כי משנחשפו מעשיו הפליליים, הוא פועל כדי להבריח את נכסיו מארץ על דרך "הנזלתם".
"אני מנזיל גם עכשיו הרבה קרקעות, אני אומר לך, אני רוצה להוציא את כל הכסף שלי מהארץ, התייאשתי. באמת, התייאשתי", הוקלט רוזן בשיחה שקיים עם החוקר הפרטי בסוף חודש יולי.
בכתב התביעה מוסבר כי משיחה מוקלטת שהתקיימה בין קאירי לבין החוקר הפרטי שלושה ימים לפני השיחה עם רוזן, עולה כי "רוזן פעל לרשום, באופן פיקטיבי, נכסים על שם צדדים שלישיים עלומים, לרבות על שמו של קאירי, וזאת בהתאם להסכמות שגובשו ביניהם וכחלק מאותה קנוניה שרקמו השניים יחד עם אליאב. לא זו אף זו, כעולה מדוח החקירה הפרטית, רוזן מחזיק בצוותא עם קאירי, בנכסים באיחוד האמירויות (דובאי), ורוזן מתכוון למכור את רכושו בדובאי על מנת להתחמק מנושיו".
בגיבוי טוענים כי בכירי החברה לשעבר הפרו את חובת הזהירות והנאמנות והתנהלותם עולה כדי תרמית. "אין ולא יכולה להיות מחלוקת, כי התנהלותם של רוזן, אליאב וקאירי רחוקה שנות אור מסטנדרט ההתנהגות של נושא משרה סביר; רוזן, אליאב וקאירי צפו בפועל, ולא כל שכן יכלו לצפות בכוח, שהתנהלותם הפסולה תסב לחברה נזקים ניכרים; וכן כי אילו היו האחר ונים נוהגים כנושאי משרה סבירים, הרי שהנזקים האדירים שנגרמו (ויכול שעוד ייגרמו) לחברה לא היו באים לעולם", סיכמו בתביעה.