השר לביטחון הפנים, עמר בר-לב, תקף את ראש האופוזיציה הנאשם בנימין נתניהו בעקבות דבריו נגד הסכם הגבול הימי עם לבנון – וטען כי הוא "מתנהג בדיוק כמו נסראללה". לדבריו, "נסראללה תוקף את ממשלת לבנון שכביכול מוותרת ומדינת ישראל הולכת להשתלט על מרבצי גז של לבנון. בדיוק אותו הדבר, עושה נתניהו כאן. אין לנתניהו שום מושג מה קורה. הדבר היחיד שיש לו מושג אלו השנים שהוא היה ראש ממשלה ושום דבר לא זז, ולכן אני רואה את זה בצורה מאוד-מאוד חמורה. הכול זו פוליטיקה בשביל לבלבל את הציבור ולטעת בו חוסר ביטחון".
"אין ספק שנתניהו פוגע בביטחון מדינת ישראל בדברים חסרי האחריות שהוא אומר", הוסיף בר-לב. "הוא גם לא בקיא בפרטים, וגם מטעה את הציבור. אנחנו לא הולכים לוותר על שום סנטימטר מריבונות ישראלית. זה אינטרס שלנו שסוף-סוף לבנון תהיה מסוגלת להחזיק את עצמה כלכלית, ואנשים שם לא ירעבו ללחם. אנחנו שומרים על האינטרסים הביטחוניים והכלכליים של מדינת ישראל, בצורה חד משמעית".
הנאשם נתניהו החותר לשוב לבלפור מנסה לא רק להפחית מערך ההסכם אלא אף לקעקע אותו. נתניהו טען כי ההסכם מהווה כניעה לחיזבאללה ולנסראללה. הוא אף הדגיש שאם יקים ממשלה, ההסכם לא יחייב אותה – גם אם ייחתם. "לפיד נותן לחיזבאללה שטח ריבוני של מדינת ישראל עם מאגר גז ענק ששייך לאזרחי ישראל", אמר. "הוא עושה את זה ללא דיון בכנסת ובלי משאל עם. ללפיד אין מנדט למסור למדינת אויב שטחים ריבוניים ונכסים ריבוניים ששייכים לכולנו".
בתגובה, ראש הממשלה לפיד כינה את דבריו של נתניהו חסרי אחריות, וכמו בר-לב טען שהם פוגעים בביטחון המדינה. שר הביטחון בני גנץ טען מנגד שנתניהו עצמו עבד עמו ועם שר האנרגיה לשעבר יובל שטייניץ על ההסכם, ועוד שנים לפני כן. "אני מציע לו לבקש עדכון מסודר לפני שהוא נותן דלק לתעמולה של נסראללה", הוסיף. גם ראש הממשלה יאיר לפיד תקף את דבריו של נתניהו, כינה אותם "חסרי אחריות" והוסיף שהם מסייעים לחיזבאללה.
גורם מדיני בכיר הדגיש אמש שישראל תקבל פיצוי כספי על הענקת חלק ממאגר קאנא/צידון ללבנון, עם ערבויות של החברות האיטלקיות והצרפתיות שמנהלות את פרויקט הקידוח. בנוסף, לדברי הגורם, קו הגבול הימי, שעובר ממערב לראש הנקרה ולאורך של 5 ק"מ עם רצועת מצופים שישראל פרסה בעבר, יעוגן בהסכם ויקבל לראשונה הכרה בינלאומית.
יצויין שאפילו ארה"ב לא הכירה בעבר בקו זה, שנצפה ונשלט מהחוף של שתי המדינות ונקבע חד-צדדית על-ידי ישראל. הגורם אמר כי ישראל דורשת כבר שנים הכרה בקו הגבול הזה, וכעת הוא יעוגן בדין הבינלאומי כקו גבול ימי ומלא.
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה לא תאשר כנראה ללפיד להעביר את ההסכם באישור הקבינט בלבד, ותדרוש אישור של מליאת הממשלה ואולי אף של הכנסת.
בהרב-מיארה לא צפויה לטעון שלצורך אישור ההסכם נדרש משאל עם, מכיוון שלא מדובר בחילופי שטחים או בוויתור על שטחים, במובנם המהותי. חוק יסוד משאל עם שקיבלה הכנסת בשנת 2014 קובע שכל הסכם מדיני שיכלול ויתור על שטחים שבהם חלים "המשפט, השיפוט והמינהל" של מדינת ישראל יהיה טעון אישור של משאל עם, אלא אם אושר בכנסת ברוב משמעותי של יותר מ-80 ח"כים. החוק אושר אז כדי להקשות על ממשלות עתידיות לשנות את מעמדן של ירושלים, רמת הגולן או לבצע תיקוני גבול באמצעות חילופי שטחים שבריבונות ישראלית כחלק מהסכם מדיני – אך לא נוגע לגבול הימי של ישראל, שכן השטח שבמחלוקת אינו שטח ריבוני.
״עניין מרכזי״
