כשלושה ימים לפני יום הולדתו ה- 56 קיבל גנרל סרגיי ולדימירוביץ' סורוביקין את המינוי הגורלי בחייו, הפיקוד על הכוחות הרוסים הפועלים באוקראינה.
סורוביקין, גנרל שלושה כוכבים, זכה לכינויים המפוקפקים "גנרל ארמגדון" ו"הקצב מחאלב" לאורך שנות שירותו בצבא הרוסי, לאחר שנודע באכזריותו, קשיחותו ואי פשרנותו – המטרה קידשה עבורו תמיד את כל האמצעים.
הבנת דמותו ודפוסי פעולתו חשובים להבנת המהלכים הבאים של רוסיה באוקראינה, מהלכים שישפיעו השפעה ישירה ודרמטית על הכלכלה העולמית ועל משק האנרגיה האירופאי.
מיהו גנרל סורוביקין ומהם האתגרים הניצבים בפניו במלחמה באוקראינה (המבצע הצבאי המיוחד, כפי שהוא מכונה ברוסיה)? על כך אנסה לענות במאמר הבא.
היסטוריה אישית
סורוביקין נולד בעיר נובוסיבירסק ב- 1966, והתגייס לצבא הרוסי ב- 1984. ב- 1987 סיים את המכללה הצבאית העליונה לפיקוד צבאי באומסק, והוצב ביחידת הקומנדו העילית של הצבא הרוסי –הספצנאז. יחידת עילית, הנחשבת לאחת מהטובות בעולם ולאחת האכזריות ביותר. במסגרת היחידה הוא נלחם במלחמה באפגניסטאן, והשתתף במבצעי קומנדו רבים.
באוגוסט 1991, כשהוא משמש כמפקד גדוד יחידת רובאים, הוא נשלח עם יחידתו לדכא מהומות במוסקבה. יחידתו ירתה למוות בשלושה מפגינים באותו אירוע. הוא הואשם והושם תחת מעצרוחקירה משך כשבעה חודשים. אך הנשיא הרוסי דאז, בוריס ילצין, חנן אותו, ניקה אותו מכל אשמה, והעניק לו דרגת רב סרן.
בספטמבר 1995 הוא הואשם במכירת נשק לא חוקי ונגזרה עליו שנת מאסר, אך גם כאן בית המשפט זיכה אותו בטענה כי לא ידע מה יעשה עם האקדח שהעביר לחברו.
לאחר שסיים את האקדמיה לפיקוד ב- 1995 הוא נשלח לטג'יקיסטאן ופיקד על יחידות חיל רגלים משוריין שלחמו שם בתנאים קשים ומול לוחמת גרילה. ב- 2002 סיים את המכללה לפיקוד ומטה הרוסית וקיבל את הפיקוד על גדוד.
ב- 2004 שוב הואשם, והפעם בהכאת קצין מקביל אליו. באותה הזדמנות הוא איים גם על מפקדו הישיר, קצין בדרגת קולונל, אשר שם קץ לחייו בעקבות הדברים. ושוב, בית המשפט הצבאי זיכה אותו, לאחר שלא מצא כל הוכחות להאשמות. לאחר שזוכה נשלח לפקד על יחידת חיל רגלים משוריין בצ'צניה ושירת שם עד 2008. שם גם התחבב על המנהיג הצ'צ'ני רמזאן קדירוב, הפועל כיום עם הכוחות הרוסים באוקראינה.
ב- 2008 התקדם לתפקיד המקביל לראש אגף המבצעים של המטכ"ל הרוסי וב- 2010 קיבל את הפיקוד על אזור הוולגה, תפקיד המקביל למפקד פיקוד המרכז הרוסי, ובהמשך פיקד על פיקודים אחרים ברוסיה.
במרץ 2017 קיבל סורוביקין את הפיקוד על הכוחות הרוסים הפועלים בסוריה. במקביל לכך, הוא מונה בנובמבר 2017 כמפקד כוחות האוויר הרוסים. הוא היה המפקד הראשון למעשה של הכוחות המשולבים הרוסים. בסוף 2017 זכה סורוביקין בעיטור גיבור רוסיה על תפקידו במערכה בסוריה.
סורוביקין הוביל את הכוחות הרוסים יחד עם כוחות אסאד ופעל בהצלחה למיגור הארגונים שפעלו צבאית כנגד המשטר, לרבות דעא"ש. כחצי שנה מאז כניסתו לתפקיד הצליח הצבא הסורי (בניצוחו של סורוביקין) להחזיר לידיו יותר ממחצית מהשטחים שנכבשו על ידי ארגוני ההתנגדות. בסוריה הוא פעל ללא גבולות, והכוחות תחת פיקודו הפציצו ערים שלמות, בתי ספר, בתי חולים וריכוזי אוכלוסייה ואף ככל הנראה עשו שימוש בנשק כימי. הוא אף הואשם על ידי ארגוני זכויות אדם בטבח העם בעיר אידיליב באוקטובר 2020.
הוא פיקד על הכוחות הרוסים בסוריה עד נובמבר 2020. לאחר סיום תפקידו בסוריה הוא הועלה לדרגת גנרל שלושה כוכבים בראשית 2021. יש האומרים ברוסיה מאז, כי הוא נועד להיות מחליפו של הרמטכ"ל שהודח, ואלרי גרסימוב.
סורוביקין והמלחמה באוקראינה
מאז שלהי פברואר 2022 מתנהלת המלחמה באוקראינה, שהצבא הרוסי מתגלה בה כצבא מפורר, חבוט ומוכה, הנוחל הצלחות אך בעיקר כשלונות מרובים, ומכות כואבות מנשוא מבחינת הפיקוד הרוסי.
סורוביקין פיקד ככל הנראה על יחידות לוחמות של הצבא הרוסי באוקראינה, אך לא פיקד על המערכה כולה. כעת לאחר סילוק חלק נכבד מצמרת הצבא על ידי פוטין, מונה סורוביקין לעמוד בראש המערכה כולה.
ניסיונו המבצעי והפיקודים באזורי לחימה מורכבים, מרובי אזרחים, וקרבתו לבכירי משרד ההגנה ולפוטין הרואה את צבאו נוחל מפלה אחר מפלה, הם הסיבות ככל הנראה למינויו של סורוביקין. על כתפיו מוטלת אחריות רבה מבחינת פוטין, וככל הנראה הוא קיבל את האישור הנשיאותי לעשות באוקראינה ככל העולה על רוחו, או לפחות כמעט הכל, אם בהתחשב באיומי פוטין המרומזים (פחות או יותר) להפעלת חימוש גרעיני.
מינוי סורוביקין הוא איתות למערב ולאוקראינה, כי פוטין רחוק מאד מכניעה וכי בכוונתו לנצח במערכה הזו. כניסתו לתפקיד מסמלת את השלב החדש במערכה באוקראינה. השלב החדש החל בפיצוץ גשר קרץ' על ידי חוליית קומנדו, ככל הנראה, שכללה אנשי קומנדו אוקראינים ואף אזרחים החיים באי קרים.
גשר קרץ' מחבר בין האי קרים לאדמת רוסיה, ומהווה נכס אסטרטגי לרוסיה. החשיבות, אגב, במעבר שבין הים השחור לים קרץ' היא חשיבות עילאית, שכן הסחורות המגיעות לים השחור בדרכן לאירופה (בדגש על גרמניה ומדינות מרכז אירופה אחרות), עוברות דרך ים זה וחוסכות נתיב יבשתי ארוך דרך אוקראינה.
האתגרים העומדים בפני סורוביקין רבים מאד. ראשית, הצבא הרוסי חוטף מכות אסטרטגיות קשות ומפלות בשטחים שנכבשו על ידו בעבר, נכבשים מחדש על ידי האוקראינים, בעיקר במחוזות חרסון, דונייצק ולוגנסק.
כוחות הצבא הרוסי פועלים כבר מראשית המלחמה בדיס-הרמוניה ובניגוד לדוקטרינה הרוסית. אין סינכרון ותקשורת בין הכוחות, היחידות והחילות הלוחמים, האבדות בנפש ובציוד גדולות, קיים מחסור עצום באמצעי לחימה, תחמושת, מזון, תרופות, ודלק, והאמינות של המערכות והפלטפורמות הרוסיות ירודה, כך שזמינותן המבצעית נמוכה מאד. הצבא הרוסי מתפקד בצורה חלקית מאד.
סורוביקין יידרש למצוא פתרונות לכל אלו, לאגד את הכוחות הלוחמים לכדי כוח לוחם מגובש ומסונכרן, ולאפשר אספקה של ציוד ואמצעים, אשר יאפשרו לצבא הרוסי להתאושש ולהתקדם.
מולו מוצא סורוביקין את הכוח האוקראיני עם מורל גבוה, רקורד מרשים של הצלחות, ועקשות.
הכוח האוקראיני מצוייד במערכות לחימה רבות ומגובה בתקציבי עתק ובאמצעי לחימה תוצרת מערבית (כולל מערכות הגנה אוויריות וטילים נגד טנקים). אלו מועברים לאוקראינה על ידי מספר מדינות אירופאיות, ברית נאט"ו, ארצות הברית ומדינות נוספות. את הרכש וההצטיידות מנהלות מספר מדינות במערב, שאינן מעבירות לאוקראינה תקציבים אלא מפנה אליה אמצעי לחימה, חימוש ותחמושת בלבד.
זאת ועוד, הכוח האוקראיני פועל לא רק במאפיינים של צבא רגיל אלא גם החל בהפעלת יחידות קומנדו, המבצעות פעולות גרילה מאחורי קוי האוייב, ומכות את הצבא הרוסי ואת קווי האספקה שלו.
סורוביקין הרגיל בהפעלה של כוח אווירי במבצעי קרקעיים משולבים, ימצא עצמו מתמודד מול מטריית הגנה אווירית קשה ומתקדמת, מולה לא התמודד במלחמה בסוריה, שם נהנה מעליונות אווירית כמעט מוחלטת.
בעורף, סורוביקין ייאלץ להתמודד עם הכאוס ההולך וגובר ברוסיה מגיוס אנשי מילואים וצעירים, לא מאומנים, חסרי ניסיון מבצעי וקרבי, ועוד יותר מכך לא מצויידים. מחסני החירום ריקים.
ואולי אנו כבר עדים לדפוסי פעולתו של הגנרל הרוסי חסר המעצורים וחסר הרחמים. בימים האחרונים טרם כתיבת שורות אלו, החלה רוסיה בהפגזה אינטנסיבית מהאוויר, באמצעות טילים, מטוסי קרב וכלי טיס בלתי מאויישים תוצרת איראן. כל אלו מופנים מול ערי אוקראינה המרכזיות באינטנסיביות ובעוצמה שלא נראו מאז מרץ האחרון. ואגב איראן, לטענת הנשיא האוקראיני, רוסיה מפעילה כ- 2400 כטב"מים איראניים בשטחה, שבחלק ניכר מהם כבר נעשה שימוש או שהוא הופל על ידי מערכות ההגנה האווירית של אוקראינה.
ומה מכאן?
פוטין וסורוביקין נמצאים בימים אלו בצומת דרכים קריטית, אשר תשפיע על גורל המלחמה. הכוחות האוקראינים מתחזקים בחסות המערב, השטח שנכבש הולך ונכבש בחזרה, הכוח הרוסי פגוע ונכה, והקולות מבית קוראים לפוטין לחדול.
כשברקע האיומים לסירוגין של פוטין על הפעלת חימוש גרעיני וסגירת קווי הגז מרוסיה לאירופה בחורף שכבר החל למעשה, סורוביקין הוא המוצא האחרון של פוטין להשיג השגים צבאיים משמעותיים במערכה. ראשו של סורוביקין נמצא על הכף, תרתי משמע. הגנרל חסר מעצורים, אך ידיו קשורות למחצה מאחורי גבו, והוא משחק על פני לוח השחמט כשידו תחתונה.
באם לשפוט את מהלכיו הצבאיים ממדינות אחרות, יהיה נכון להעריך שהאגרסיביות הרוסית תלך ותגבר. יופעלו יותר אמצעים אווירים –טילים, רקטות וכטב"מים, ממרחק גדול יותר (על מנת למזער את הסיכון להם) מהים או מעומק רוסיה. אלו יופעלו כנגד אזורים מאוכלסים, ערים ואתרים אסטרטגיים, ללא הבחנה וללא רחם.
הגנרל הרוסי, מיודד אישית עם ראשי קבוצת ואגנר, חברת שכירי החרב יוצאי היחידות המיוחדות הרוסיות, חבריו לנשק משנות צעירותו. סביר יהיה אף להניח שממיטב חינוכו והכשרתו כאיש קומנדו, הוא ינסה להוציא לפועל יותר ויותר מבצעים מיוחדים של כוחות קומנדו ושכירי החרב של קבוצת ואגנר, עמוק בשטח אוקראינה, כולל ניסיון לחסל את סמלי השלטון וראשי המדינה האוקראינית, לרבות את הנשיא זלנסקי.
מבלי להתייחס לסוגיה הגרעינית, סביר להניח שסורוביקין יפעל בעת הקרובה, על מנת לערער את השיווי המשקל בשדה הקרב, לאזן את הנצחונות האוקראיניים, לגרום לאבדות רבים ככל הניתן באוקראינה, ולהתגבר על החסרונות הקשים של הצבא הרוסי.
ייתכן אף שנראה יותר ויותר שכירי חרב מסוריה, עיראק, איראן וצפון קוריאה, המתייצבים להלחם לצידו של הצבא הרוסי בפיקודו של סורוביקין באוקראינה.
הסתיו המזרח אירופאי מביא איתו רוחות של שינויים, שישפיעו על מהלך החורף הקרוב ברוסיה, אוקראינה, באירופה ובעולם כולו.
