הניו יורק טיימס, שנחשב לעיתון החשוב ביותר בעולם החופשי פותח את השבוע החדש במאמר פרשנות ארוך ומנומק המזהיר את הבית הלבן ואת העולם כולו מפני תחילת כהונתה של ממשלת נתניהו החדשה.
"ממשלת הימין הקיצוני שתכנס בקרוב לשלטון, בראשות בנימין נתניהו, מסמנת הפסקה איכותית ומדאיגה עם כל הממשלות האחרות בהיסטוריה של 75 השנים של ישראל. בעוד שלנתניהו יש בבירור תמיכה של ציבור הבוחרים הישראלי, הניצחון של הקואליציה שלו היה צר ואינו יכול להיראות כמנדט רחב לוויתורים למפלגות אולטרה-דתיות ואולטרה-לאומיות שמעמידות את האידיאל של מדינה יהודית דמוקרטית בסכנה".
העיתון האמריקניציין כי האנטישמיות נמצאת במגמת עלייה ברחבי העולם, ולפחות חלק מהביקורת על ישראל היא תוצאה של שנאה בשל מדיניות מהסוג שצפויה בממשלת נתניהו החדשה.
"ממשלתו של נתניהו מהווה איום משמעותי על עתידה של ישראל – כיוונה, ביטחונה ואפילו רעיון המולדת היהודית. ראשית, העמדה של הממשלה עלולה להפוך את זה לבלתי אפשרי מבחינה צבאית ופוליטית שפתרון שתי המדינות ייווצר אי פעם".
"במקום לקבל את התוצאה הזו, ממשל ביידן צריך לעשות כל שביכולתו כדי להביע את תמיכתו בחברה הנשלטת על ידי שוויון זכויות ושלטון החוק בישראל, כפי שהוא עושה במדינות בכל רחבי העולם. זה יהיה מעשה ידידות, העולה בקנה אחד עם הקשר העמוק בין שתי האומות".
"את הקאמבק של נתניהו כראש ממשלה, שנה וחצי לאחר שהודח מתפקידו, אי אפשר להיפרד מטענות השחיתות שבאו בעקבותיו. כעת הוא עושה כל שביכולתו כדי להישאר בשלטון, על ידי מענה לדרישות של הגורמים הקיצוניים ביותר בפוליטיקה הישראלית".
"הקבינט החדש שהוא מקים כולל מפלגות ימין קיצוני קיצוני שקראו, בין היתר, להרחיב ולגליזציה של ההתנחלויות באופן שיהפוך למעשה מדינה פלסטינית בגדה לבלתי אפשרית; שינוי הסטטוס קוו בהר הבית, פעולה שמסתכנת לעורר סבב חדש של אלימות ערבית-ישראלית; ולערער את סמכותו של בית המשפט העליון הישראלי, ובכך לשחרר את הכנסת, בית המחוקקים הישראלי, לעשות ככל העולה על רוחו, בלי איפוק שיפוטי".
"השרים בממשלה החדשה אמורים לכלול אישים כמו אית בן גביר, שהורשע בישראל ב-2007 בגין הסתה לגזענות ותמיכה בארגון טרור יהודי. הוא כנראה יהיה השר לביטחון לאומי. בצלאל סמוטריץ', שתמך זה מכבר בסיפוח מוחלט של הגדה המערבית, צפוי להתמנות לשר האוצר הבא, עם סמכויות נוספות על ניהול הגדה. לסגן הממונה על הזהות היהודית בלשכת ראש הממשלה, צפוי נתניהו למנות את אבי מעוז, שפעם הגדיר את עצמו כ'הומופוב גאה'".
"המהלכים האלה מטרידים, ומנהיגי איקה צריכים לו זאת. התגובה העיקרית של ממשל ביידן עד כה הייתה נאום זהיר של שר החוץ, אנטוני בלינקן, בפני קבוצת ההסברה הליברלית J Street ב-4 בדצמבר, שבו הוא הכריז כי ארצות הברית תעסוק במדיניות ישראל, לא ביחידים. הממשלה החדשה טרם הוקמה, ולכן אין זה מפתיע שלמשרד החוץ עדיין אין עמדה מוגדרת היטב, אך הממשל כבר דן, על פי דיווח ב-Axios, כיצד לנהל את ישיבותיו בצורה הטובה ביותר. חברים קיצוניים בקבינט החדש ובאילו אינטרסים כזיים להתמקד".
"גישה זו ממעיטה בהשלכות הפוטנציאליות של השינוי בפוליטיקה הישראלית שממשלה זו מייצגת. הקבינט שעומד לקחת את השליטה הוא לא רק איטרציה נוספת של הבריתות הלא יציבות והמתחלפות שבאו בעקבות ארבע הבחירות הבלתי חד משמעיות האחרונות. הקואליציות הללו, כמו רבות לפניהן, כללו לא פעם מפלגות שוליות דתיות או לאומניות, אך לרוב נשו על ידי מפלגות מתונות יותר או אפילו על ידי נתניהו במשך 15 השנים שבהן כיהן כראש ממשלה".
"למפלגות הימין יש רוב מוחלט בכנסת, ונתניהו, בתקווה שהממשלה החדשה תציל אותו מהעמדה לדין ומעונשי מאסר אפשריים, בכוחם. בין היעדים של המנהיגים החדשים נמצא בית המשפט העליון הישראלי, שבהיעדר חוקה לאומית, שימש לשקול את פעולות הממשלה כנגד החוק הבינלאומי והמסורת והערכים של מדינת ישראל עצמה. הלאומנים יפחיתו סמכות זו על ידי הצבעה לתת לעצמם את הכוח לעקוף החלטות בית המשפט העליון. לא אגב, הם גם הציעו לבטל את החוק שלפיו נתניהו צפוי לתקופת מאסר אפשרית".
"כפי שכתב תומס ל. פרידמן, בעל טור ב"טיימס" שעוקב מקרוב אחר ענייני ישראל במשך ארבעה עשורים, זמן קצר לאחר שתוצאות הבחירות נודעו, "אנחנו באמת נכנסים למנהרה חשוכה". בעוד ש נתניהו השתמש בעבר ב"אנרגיה של המחוז הישראלי הלא-ליברלי הזה כדי לזכות בתפקיד", כתב פרידמן, עד כה, הוא מעולם לא העניק להם סמכות מיניסטריאלית כזו על תיקי ביטחון וכלכלה קריטיים".
"זה לא סתם תפנית מאכזבת אצל בעל ברית ותיק. מערכת היחסים בין ישראל לארצות הברית היא כבר מזמן מערכת היחסים החורגת מהגדרות מסורתיות של ברית צבאית או של ידידות דיפלומטית. גוף של ערכים משותפים עמוקים יצר קשרים חזקים ומורכבים".
"מחויבות לישראל, הן בביטחונה והן בטיפולה בעולם, היא עיקרון בלתי מעורער במדיניות החוץ והפנים האיקאית במשך עשרות שנים, גם כאשר נתניהו התריס בגלוי בברק אובמה או חיבק את דונלד טראמפ. כפי שא בלינקן בנאומו, ארה"ב תחזיק את ישראל 'בסטנדרטים ההדדיים שקבענו במערכת היחסים שלנו בשבעת העשורים האחרונים'".
"ישראל נעה ימינה בהתמדה בשנים האחרונות. זאת, בין השאר, בשל חששות כנה מפשיעה וביטחון, במיוחד לאחר אלימות בין ערביי ישראל ליהודים בשנה שעברה. ישראלים רבים מביעים גם חשש שתהליך השלום נכשל בגלל חוסר עניין בשלום בקרב מנהיגים פלסטינים, חשש שהוגבר בשל שליטת חמאס בעזה מאז 2007 ותחושה שאחיזתו של אבו מאזן ברשות הפלסטינית מגיעה לסיומה ללא תוכנית ירושה ברורה".
"השינוי הדמוגרפי בישראל שינה גם את הפוליטיקה של המדינה. משפחות דתיות בישראל נוטות להקים משפחות גדולות ולהצביע עם הימין. ניתוח שנערך לאחרונה על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה מצא שכ-60 אחוז מהישראלים היהודים מזדהים כיום כימין; בקרב אנשים בגילאי 18 עד 24, המספר עולה ל-70 אחוז. בבחירות ב-1 בנובמבר זכתה מפלגת העבודה הוותיקה, פעם הפנים הליברליות של מייסדי ישראל, בארבעה מנדטים בלבד, וצ השמאל לא זכתה באף אחד".
"כוחות מתונים בפוליטיקה הישראלית ובחברה האזרחית כבר מתכננים התנגדות נצת לחקיקה שתצמצם את סמכויות בית המשפט העליון הישראלי או את זכויות המיעוט הערבי או קהילת הלהט"ב. הם ראויים לתמיכה מהציבור האיקאי ומממשל ביידן".
"יהיו קווי המתאר של ממשלת ישראל החדשה אשר יהיו, ארצות הברית תמשיך להיות מעורבת איתה בנושאים רבים של דאגה משותפת. המשא ומתן על הסכם גרעין חדש עם איראן כמעט מת, מצב המהווה איום על הביטחון ברחבי האזור. הסכם אברהם, אמנם לא תחליף לשלום עם הפלסטינים, אך נורמל את היחסים בין ישראל לכמה מדינות ערביות. זו התקדמות מבורכת, וארה"ב יכולה למלא תפקיד חשוב בסיוע להרחבתן למדינות אחרות, כמו סעודיה".
"בעוד המשא ומתן הפלסטיני-ישראלי כבר מזמן נשכח, העיקרון של יום אחד השגת שתי מדינות נותר הבסיס לשיתוף פעולה איקאי וישראלי. התקוות למדינה פלסטינית התעממו תחת הלחץ המשולב של התנגדות ישראלית ושחיתות פלסטינית, חוסר כישרון וחלוקות פנימיות. כל דבר שמערער את האידיאלים הדמוקרטיים של ישראל – בין אם סיפוח מוחלט של התנחלויות יהודיות או לגליזציה של התנחלויות ומאחזים בלתי חוקיים – יערער את האפשרות של פתרון שתי המדינות".
עניין מרכזי
