הפקקים האינסופיים בכבישים מעצבנים, שודדים את זמנו של הפרט ועולים למשק הישראלי מיליארדי שקלים בשנה.
סקר מקיף שבוצע בימים אלה אחד מארגוני החברה האזרחית בישראל מצביע על בעיה במערך התמריצים שמספקת המדינה לציבור בנושא המשבר התחבורתי. מסתבר שלמדינה כדאי כלכלית שתמשיך לקנות מכוניות בטירוף, שתשרוף דלק בלי הפסקה, שתעביר את שעותיך בהתמכרות לתוכניות רדיו פוליטיות המשרתות את השלטון ושיהיה לך כמה שפחות זמן פנוי שעלול להזיק לאינטרסנטים.
לפי הסקר, המדינה והמעסיקים רק מעודדים את העובדים להחזיק ברכב פרטי, במקום לעודד אותם להשתמש בפתרונות אחרים או לספק להם כאלה. מבין הנשאלים השיבו כי הם מגיעים לעבודה ברכב פרטי, 73% מקבלים הטבות רכב מהעבודה. אילו הטבות? יותר מ-50% מקבלים חנייה בחינם, 30% מקבלים הטבה של החזרי הוצאות על הרכב, 16% מקבלים הטבה של רכב מהעבודה כולל החזר הוצאות דלק.
המשמעות היא עידוד משך ההגעה למקום העבודה ברכב פרטי גם במקומות בהם תחבורה ציבורית היא חלופה קיימת. לטענת הארגון שערך את הסקר, במקום לספק לעובדים פתרונות הגעה לעבודה (שאינם הרכב), כאלו שהם גם ככה מעוניינים בהם, המדינה והמעסיקים ממשיכים לתמרץ אותם דווקא לרכב הפרטי, ובעצם דוחפים את כל מדינת ישראל עמוק יותר לפקק.
על פי נתוני סקר שנעשה בשיתוף שבע רשויות במסגרת פרויקט ״מהיר לעבודה״ של ארגון "15 דקות" לקידום התחבורה הציבורית בישראל – המדיניות הקיימת בעצם מתמרצת את העובדים להחזיק ברכב הפרטי, וזאת על אף שהם מעוניינים בפתרונות אחרים ויעילים יותר.
לסקר השיבו כ-1,000 עובדים בשטחי הרשויות בגוש דן: הרצליה, חולון, אור יהודה, נתניה, ויהוד-מונוסון. המשתתפים נשאלו על דפוסי ההגעה שלהם לעבודה, על החלופות ומידת ההיענות אליהם, ועל החסמים במעבר מהרכב הפרטי אל תחבורה ציבורית, הסעות או תחבורה רכה כמו אופניים וקורקינט. מסך כל הנשאלים, 69.6% מגיעים לעבודה ברכב פרטי, 24.1% מגיעים בתחבורה ציבורית, 3% באופניים או קורקינט, ורק 0.8% מקבלים הסעה מטעם מקום העבודה.
מבין הנוסעים ברכב פרטי לעבודה, 54% השיבו כי הם היו בוודאות מוכנים להשתמש בחלופה אחרת במידה והיא הייתה טובה מספיק, 25% השיבו שאולי היו מוכנים להשתמש בחלופה אחרת. רק 21% השיבו כי לא היו מוכנים להשתמש בחלופה אחרת. המשמעות: רוב גדול בציבור (כ-80%) היה מוכן לוותר במידה מסוימת על הרכב בפרטי בהגעה לעבודה. מתוך אחוז זה, 61% היו מעדיפים תחבורה ציבורית נוחה ויעילה, 23% היו מעדיפים בהסעה מטעם מקום העבודה, 11% היו מעדיפים הגעה באופניים/ קורקינט (תחבורה רכה), 4% היו מעדיפים נסיעה שיתופית (Carpool). כלומר, פוטנציאל המעבר מהרכב הפרטי לתחבורה הציבורית ולפתרונות אחרים הוא גדול – אך אינו מנוצל כלל.
הסקר הוצג במהלך כנס של ארגון "15 דקות" בהשתתפות ראשי רשויות, מנהלי חברות גדולות במשק ובכירים במשרד התחבורה בבית ציוני אמריקה בתל אביב.
מנכ״לית משרד התחבורה מיכל פרנק, טענה כי רפורמות חשובות בתחום המלחמה במשבר התחבורה בישראל נבלמו במהלך כהונת הממשלה הקודמת: ״ אנחנו קידמנו רשויות מרחביות, אנחנו מצאנו מודל שמאפשר להקים לאלתר רשויות מרחביות לתעבורה, האתגר הוא שצריך לעבוד במשותף. זה לא משנה לאזרח שגר ברמת גן וצריך לעבור בבני ברק כדי להגיע לאזור תעסוקה עתידים, לאזרח זה לא משנה שהוא עובר ברשות אחרת, הוא צריך להגיע – ובסוף יש בלאגן שלא מועיל ליעילות התעבורתית, ולכן חייבים לעבוד במרחב, ומרחב רציף. ולצערנו זה נבלם. הרבה מאד מפחד. יגיע בקרוב צוות חדש למשרד התחבורה ואני מאד מקווה שהמדיניות שהתחלנו תימשך״.
מנכ״לית 15 דקות לרה פארן אמרה במהלך הכנס: ״המדיניות כיום רק דוחפת את ישראל עמוק יותר לפקק: חניות בחינם לרכב הפרטי במקום פתרונות של תחבורה מקיימת. הבעיה העיקרית הינה שאין 'בעל בית לנושא'. המשרד חייב כעת לספק רפרנט אזורי תעסוקה שיעסוק בתחום ויקדם מדיניות שתספק פתרונות. חשוב לי להבהיר, יצירת פתרון אחד בצורת קו אוטובוס היא לא מספקת ולא תביא לתוצאות הרצויות. יש להסתכל על אזורי התעסוקה בצורה הוליסטית יותר, ולכן הרפרנט צריך לעסוק גם בפתרונות תחבורה ציבורית, גם בתחבורה רכה, גם בהליכתיות וכן בקישוריות לתחנות הרכבת שלא קיימת מספיק כיום. כמו כן, הרשויות המקומיות חייבות לקדם את הנושא בכל הכוח, ולהקצות עבורו בעל תפקיד שיפעל עם המעסיקים בשטחי הרשות ואף יפעל לתמרץ ולהעניק הטבות למעסיקים שמקדמים פתרונות הגעה לעובדים. בנוסף, יש לתת לעובדים הטבות על הגעה בתחב״צ/הסעות ולא הטבות לרכב הפרטי, שרק מתמרצות את ההגעה בו״.
עניין מרכזי
