״אי–אה״ – סרטו של יז'י סקולימובסקי זכה להתעניינות עולמית, לשבחים ו לכמעט תהילת עולם ועכשיו הוא כאן מדובר בסרט שבאקורד שלו:
מועמד לפרס האוסקר לסרט הבינלאומי הטוב ביותר 2023
מועמד לפרס הסזאר לסרט הבינלאומי הטוב ביותר
זוכה פרס חבר השופטים בפסטיבל קאן
פרס מיוחד לפסקול בפסטיבל קאן
זוכה פרס הפסקול ופרס האוניברסיטאות בתחרות הקולנוע האירופאי
זוכה פרס בפסטיבלים הבינלאומיים של דנוור, המפטון, דאלאס
זוכה פרס הצילום, בחירת מבקרי הקולנוע של לוס אנג'לס
נבחר לסרט הבינלאומי הטוב ביותר על ידי מבקרי הקולנוע של ניו יורק
נבחר לאחד מחמשת הסרטים הבינלאומיים הטובים על יד איגוד המבקרים הלאומי בארצות הברית
נבחר לסרט הבינלאומי הטוב ביותר על יד מבקרי האון ליין של ניו יורק
הבמאי הטוב ביותר בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי בואלודליד.
מועמד לפרס האוסקר לסרט הבינלאומי הטוב ביותר 2023
הבמאי הפולני יז'י סקולימובסקי ממשיך לשלוף מהשרוול שפנים – או ליתר דיוק, חמורים. בהשראת "בלתזאר" הבלתי נשכח של רובר ברסון, עוקב הסרט אחר תלאותיו של חמור, שאותו גילמו בזמן הצילומים שישה חמורים שונים. דרך עיניה התמימות של החיה טובת הלב אנו נחשפים לרוע האנושי ולעוולות שנעשו ועדיין נעשות לחיות ולקהילות נרדפות אחרות באירופה, ובהן גם יהודים. בניגוד לקלאסיקה הסגפנית שעליה הוא מתבסס, הקולנוען הוותיק מציג את סיפורו בשלל אמצעי מבע יצירתיים וחדשניים, משחק עם המצלמה ועם הצבעים, ומוצא בתוך החשיכה קרן אור. התוצאה היא אחד הסרטים האהובים בפסטיבל קאן האחרון, ולא בכדי זכה בפרס חבר השופטים.
הסרט נעשה מתוך אהבה לבעלי החיים ולטבע. במהלך הצילומים הקפיד הצוות על רווחתם של בעלי החיים ואף בעל חיים לא נפגע במהלך הצילומים של הסרט.
יוצרים
בימוי : יז' סקולימוסקי Jerzy Skolimowski
תסריט: אוה פיאסקובסקה, יז'י סקולימובסקי Ewa Piaskowska, Jerzy Skolimowski
מפיק בפועל: ג'רמי תומאס
צילום: מיכל דימק
עריכה: אגנישקה גלינסקה
מוסיקה: פאבל מיקיטין
משתתפים
קסנדרה: סנדרה דרמייסקה Sandra Drzymalska
ויטו לורנצו זורולו Lorenzo Zurzolo
מתאו: מתאוש קושלויקביץ Mateusz Kosciukiewicz
ובהשתתפות איזבל הופר בתפקיד הרוזנת
פולין / בריטניה / איטליה, 86 דקות
שפה פולנית, איטלקית
תרגום לעברית ואנגלית
החל מן ה 9 בפברואר בסינמטק תל אביב ובכל רחבי הארץ
הפצה בישראל קולנוע חדש בע"מ.
הערות על הסרט
לאחר היעדרות של שבע שנים מבימוי סרטים חוזר סקולימובסקיבכל עוצמתו לצלם אגדה שגיבורה הוא חמור. סרט שצולם בפוליןואיטליה. סיפורו של חמור שנאלץ לעזוב את חייו הטובים בקרקס לצידה של הצעירה הנאה קסנדרה.
בהשראת סרטו של רובר ברסון יוצר סקולימוסקי מחווה לבמאי. אגדה שהגיבור הראשי שלה הוא חמור מסרדיניה.
"לפני שנים אמרתי בראיון, נדמה לי שזה היה למגזין הקולנוע הצרפתי "מחברות הקולנוע" , אמרתי אז שהסרט היחיד שהביא אותי לדמעות היה "בלתזר" של רוברט ברסון משנת 1968, נדמה לי שגילתי אותו מיד כשהוא יצא לאקרנים. מאז לא הזלתי דמעה אחת באולם הקולנוע. ואני חב חוב גדול לברסון שהוכיח שהפיכתו של בעל חיים לגיבור הראשי של סרט הוא לא רק דבר אפשרי אלא מהוה מקור ליצירת רגש.
אי -אה היא יצירה פיוטית מבט מטאפורי על העולם
"מעל לכל רצתי ליצור סרט מרגש. לבסס את הנרטיב על רגש הרבה יותר ממה שעשיתי בסרטי הקודמים".
במהלך הקריירה שלו ביים סקולימוסקי שחקנים גדולים רבים בהם, רוברט דובאל, וג'רמי אירונס.
"שני האנשים האדיבים והנדיבים שאיתם עבדתי אי פעם. אבל ברור שלביים חמור לקולנוע מצריך אמצעים אחרים.
במאים משתמשים בטיעונים אינטלקטואליים ובשפה רגשית כדי להניע שחקנים להגיע לתוצאות המבוקשות. הדרך היחידה להפעיל את החמור לעשות את מה שאתה מבקש היא באמצעות מילים רכות שנלחשו לאוזנו וליטופים ידידותיים. להרים עליו את קולך, להראות את העצבנות שלך הם הדרך הישירה והמהירה לאסון.
ההבדל העיקרי הוא שהחמור לא יודע מה המשמעות של לשחק. הם לא יכולים לגלם שום דבר הם פשוט הם. הם עדינים, אדיבים, רגישים ונאמנים. הם חיים את החיים במלואם ברגע הנתון.
הם מעולם לא מביעים נרקיסיסטיות, הם אינם פועלים מעבר לכוונות של האופי שלהם. ולא מתווכחים עם החזון של הבמאי. הם שחקנים מצוינים.
כשמגדל החמורים הראה לי תמונות של חמורים אופציונליים. מיד התאהבתי באלה מן הזן הסרדיני. ידעתי שאי–אה חייב להיות אפור עם נקודות לבנות ליד העיניים. הלכתי לאורווה ליד וורשה כדי לראות את החמור שמצא חן בעיני ביותר בתמונות. קראו לו טרקו ומיד כשראיתי אותו ידעתי שהוא יהיה הכוכב של הסרט שלי.
ואז עשינו ליהוק נוסף כדי למצוא את החמור שיהיה הכפיל שלו. השתמשנו בחמישה חמורים בסופו של דבר.
לחמורים באופן מפתיע יש אופי מיוחד משלהם. לכל אחד שהשתמשנו היה אופי משלו ומאד שונה מה שיצר מצב שצילום הסצינה היה מאד בלתי צפוי. זה היה כמו להרכיב פאזל מיוחד מדי יום. לנסות להבין מה אוהב כל חמור. מה הוא שונא, ממה הוא מפחד או מה הוא מעדיף. כמו למשל, אם נשאר איזה כבל על האדמה זה היה יכול להיות מעצור מאד גדול עבורם. או אם חשבנו שמפל מים פתאומי יהיה דבר מפחיד זה התגלה כדבר לא בעייתי בכלל.
ההנחה הנפוצה לגבי חמורים היא שהם עקשניים. זה נכון. לעיתים היה הרבה יותר פשוט לתכנן מחדש את הצילום של הסצינה ולשנות מיקומי מצלמה מאשר לשכנע את החמור לעשות משהושהוא לא רצה לעשות.
זו הפעם השלישית שאני עובד עם התסריטאית. השיטה שלנו היא שמישהו מאיתנו בא עם רעיון הפעם זה היה הרעיון של אוה. ואז אנחנו מתיישבים לסיעור מוחות מעמיק. ואז אוה עוסקת במרבית הכתיבה. אני עושה התאמות שונות, אם מדובר בתוספות או עריכה או לחתוך דברים מסוימים. אנחנו בדרך כלל כותבים בפולנית ואז אוה אחראית על התרגום לאנגלית.
תמיד חשבתי שהחטא הגדול ביותר של במאי הוא שהוא משעמם את צופיו ולכן תמיד חיפשתי דרך יצירתית ליצירה ולהדביק בזה גם את השותפים שלי. כשהצגתי את סרטי השני במסגרת השבועיים של הבמאים בפסטיבל קאן ב1965, ניגש אלי יוצר קולנוע אמריקאי צעיר לברך אותי לאחר ההקרנה ולמרות שאז האנגלית שלי היתה מאד מוגבלת הפכנו לחברים. זה היה ג'ק ניקולסון שגם הוא גילה אז את קאן. לעשן איתו גו'ינט על החוף בקאן נשאר אחד הזיכרונות הנעימים שלי מן הפסטיבל אז.
סקולימובסקי הוזמן להציג בקאן שבע פעמים.
"לחזור שוב זה חוויה מרירה מתוקה. כמה אנשים שפגשתי בקאן במהלך השנים כבר לא איתנו בעולמנו. אחרים אינם יכולים לבוא,גם אני הפכתי מעט לזאב בודד, אני מרגיש טוב יותר בביתי בתוך היער הנמצא באמצע שום מקום. העולם היום לא מעודד הרבה אופטימיות. זה נראה לי אבסורדי לחגוג את הפרימיירה לאור הטרגדיה המתרחשת מדי יום באוקרינה.|
למרות אופיו הדרמטי יש בסרט הרבה רגעים של צחוק והומור
על זה אומר הבמאי
"אני לא חושב שצחקתי כבר הרבה מאד זמן. חייכתי במיוחד למראה בופון, הכלב שלי שהוא מלא חיים או לדרך שבה הוא מזיז את הראש שלו כשהוא שומע בני אדם מדברים. כאילו שהוא לא רוצה להחמיץ שום דבר מן הנאמר".
זהו סרט על תמימות ונשאלת השאלה אם הבמאי הצליח לשמור על התמימות שלו. ועל כך הוא מגיב
"בעולם הציני והבלתי סולח בו אנחנו חיים, תמימות יכולה להיחשב כנאיביות או כסימן לחולשה. אבל אני עדיין מנסה להפעיל את מעט התמימות שעוד נותרה בי."
יז'י סקולימובסקי
יצר מעל ל 20 סרטים בהם זוכה פרס דב הזהב בברלין "ההמראה", זוכה הפרס הגדול בפסטיבל קאן "הצעקה". הסרט הפוליטי "לילות גנובים", הוא גם זכה בפרס הבימוי בפסטיבל ונציה שהעניק לו גם את אריה הזהב על מפעל חיים.
שיתף פעולה עם רומן פולנסקי בכתיבת התסריט לסרט "סכין במים". הוא גם הופיע כשחקן במספר סרטים
לאחר שנים חזר לפסטיבל קאן עם המותחן "ארבעה לילות עם אנה". שגם זכה בפרס הגדול של חבר השופטים בפסטיבל טוקיו. סרטו "הרג חיוני" זכה בפרס הגדול של חבר השופטים בפסטיבל ונציה ב 2010 וזכה בשלל פרסים בפסטיבלים בעולם וגם בפרס האקדמיה הפולנית לקולנוע.
סקולימובסקי הוא גם צייר שהציג בביאנלה לאמנות בונציה וברחבי אירופה וארצות הברית.
