התנגדות במערכת המשפט ובשב"כ לדרישת בן גביר להפעיל צווי מעצר מינהליים נגד חשודים שאין נגדם הוכחות במסגרת הניסיון למגר את הפשיעה בישראל. אבל אחרי שהושלם תהליך סילוקו הקרוב של המפכ״ל מה שיסלול את הדרך למינוי איש שלו לתפקיד, בן גביר על הסוס ואפילו נתניהו לא יוכל לעצור את הדהירה לגהינום הצפוי כאן.
מעצרים מינהליים הותרו עד היום כחלק מתחיקת הביטחון לשם המאבק בטרור, רובם המובהק מבוצע בשטחים ולעיתים נדירות חותם שר הביטחון גם על מעצרים שכאלה נגד פעילי טרור יהודים.
במסגרת הצעת חוק של מפלגת בן גביר, מוצע לתת לשר לביטחון לאומי ולמפכ"ל המשטרה את הסמכות להטיל צווים מינהליים בתוך שטחי מדינת ישראל, בדומה לסמכותו של שר הביטחון ושל הרמטכ"ל להטיל צווים כאלה, כל זאת מטעמים של ביטחון הציבור, "הן בהתמודדות, הן מול גורמי טרור והן מול ארגוני פשיעה".
במערכת המשפטית ובשב"כ מובעת התנגדות גורפת למהלך. הם צפויים לומר בוועדת השרים לחקיקה שמעצרים מינהליים, מטבעם הם הגבלת חירות חמורה וגורפת שכוללת בתוכה שלילת חירות של אדם, על סמך ראיות מודיעיניות, שאינן מוצגות בפניו. הגבלה כה מרחיקת לכת, יכולה להיעשות רק מטעמים חמורים של צורכי ביטחון. לדבריהם, הליך שבו לא מוצגות נגד החשוד ראיות בבית המשפט, צריך להיות שמור רק לצורך ביטחוני חמור ולמצבי קיצון. הם חוששים מפני "מדרון חלקלק": הרחבת השימוש במעצרים מינהליים לצורך מסוים אחד, עלול לעבור לשימוש בכלי זה במצבים אחרים. לדעתם, בארגז הכלים של המשטרה מצויים כבר עתה כלי אכיפה מצוינים ויש להשתמש בהם.
כאמור היועצת המשפטית לממשלה, השב״כ והמערכת המשפטית מתנגדים להצעת החוק ההופכת עם קבלתה את ישראל למדינת משטרה שבה פוליטיקאים מחליטים כשבא להם לזרוק אנשים לכלא בצוו מינהלי בלי הוכחות וללא משפט.
עניין מרכזי
