הפגנות האפטר-שוק מזכירות אוהדי כדורגל חוליגניסטים הפורקים את תיסכוליהם אחרי תבוסה מחפירה במיוחד במשחק שבו היריב עשה צחוק מקבוצתם.
זהו: שריקת הסיום נשמעה. המשחק נגמר בתוצאה 0:64 לרעת המחאה. התבוסה נובעת מטקטיקה נוראה שננקטה על ידי אסופה בלתי מיומנת של אנשים עם כוונות נהדרות אבל אפס יכולות להניב את התוצאה היחידה הנחשבת: ביטול החקיקה.
נזכיר כי הזהרנו כאן שוב ושוב בשבועות האחרונים שמוצ״ש בקפלן הפך סוס טרויאני שמיצה את עצמו ורק הפריע למאבק. סליחה שצדקנו.
עכשיו מגיעה טעות אופיינית לשמאל. ממשיכים לשחק בנדמה לי מול יריב שכבר התקלח והלך לשתות בירה בפאב כדי לחגוג ניצחון שהושג בקלות מפתיעה. כמה אופייני לשמאל הלוזרי להמשיך בהפגנות חסרות טעם בסגנון פול גז בניוטרל, מול יריב דמיוני שהתאדה מהשטח וכבר פתח באימונים למשחק הבא.
הבעיה המרכזית היא שלקבוצת השמאל אין מאמן בעל שיעור קומה, נחוש, ערמומי ובקיא בטקטיקה איך משחקים מול ימין קיצוני ארוגנטי מאורגן להפליא, חכם וממושמע טקטית שעושה צחוק מהשמאלנים, החכמים רק בעיני עצמם.
למחאה חסרה מנהיגות סוחפת וחסרה ואין כלל דוקטרינת פעולה מתמשכת ואפקטיבית המתאימה עצמה למצבים משתנים מול יריב השולט בזירה מכוח תוצאות הבחירות.
אז מה יהיה? מותר לנחש שקשישי תל אביב שהתאהבו במפגשי מוצ״ש העקרים בקפלן יימשכו בשלהם כאילו כלום.
זה בדיוק מה שהימין רוצה שתעשו – שתתישו את עצמכם לדעת כך שתגיעו להתמודדות הבאה חבולים ועייפים מתמיד ואז שוב תחטפו בראש מסעיף ההתגברות, דרך שפיטה פוליטית ועד לארדואניזציה מוחלטת של מדינת ישראל.
אז מה באמת לעשות? יש ויש ועל כך בכתבה הבאה..
רמי יצהר Rami Yitzhar
״עניין מרכזי״
