שלטון הימין מלא מלא יגיע בקרוב לכיסיהם של מרבית אזרחי ישראל שאינם חרדים או מתנחלים. אחרי חלוקת המיליארדים לעצמם חייב סמוטריץ׳ למצוא מקורות למימון הגזל והיעד הוא הציבור הכללי.
שר האוצר הטיל על האוצר להכין תוכנית קיצוצים בהטבות המס בחיסכון ארוך הטווח כחלק מגיבוש התקציב לשנה הבאה. בין הנושאים שנבחנים: ביטול פטור ממס על קרנות השתלמות בעבור רווחים שיצטברו אחרי חיסכון של שש שנים וביטול התוכנית להרחבת הפטור ממס בקצבאות הפנסיה לפנסיונרים – צעד שבאוצר ניסו לקדם כבר בתקציב האחרון אך נאלצו לסגת ממנו.
קרן השתלמות היא מכשיר השקעה שמיועד לטווח בינוני־ארוך, שבו מפרישים המעסיקים והעובדים ישירות משכר העובד. במוצר זה נהנה החוסך מיתרון מיסוי: הכספים פטורים ממס רווחי הון העומד על 25% מהרווח הריאלי, בתנאי שהם נחסכים לתקופה של לפחות שש שנים.
בפועל בזכות הטבת המס הזו, מעל ל־90% מהכספים מושקעים לתקופה ארוכה יותר משש שנים, וכך בפועל במקום חיסכון לטווח בינוני, מדובר בחיסכון לטווח ארוך. לפי הערכות, עלות הטבת המס הזו למדינה עומדת על 3.5 מיליארד שקל בשנה. קרנות ההשתלמות יותר מהכפילו את היקף הנכסים שלהן בעשור האחרון, והן מנהלות כיום 324 מיליארד שקל.
לפי היוזמה שנשקלת, יינתן פטור ממס על רווחי הון על הכספים בשש השנים הראשונות לחיסכון, אולם על כל רווח שיצטבר מעבר לשש השנים ישלם החוסך מס רווחי הון. בכך מקווים באוצר להשיג שני דברים: ראשית, ריכוך של ההתנגדות למהלך, ותמיכה בנימוק שממילא מטרת קרנות ההשתלמות היא חיסכון לטווח בינוני, ולכן הפטור ממס הוא לטווח שכזה; שנית, אם יבוטל לחלוטין הפטור ממס, המדינה תוכל להתחיל להכיר בהכנסות רק בעוד שש שנים על כספים חדשים שיופקדו החל מכניסת השינוי לתוקף. לעומת זאת, אם הפטור יוגדר לשש שנים, אז תוכל המדינה להתחיל ולגבות מס כבר בשנה הבאה מרווחים שיחלו להצטבר בכספים הוותיקים שנמצאים כיום בשוק קרנות ההשתלמות.
הטלת מס על רווחי הון לאחר השנה השישית עלולה לעודד חוסכים להוציא את הכסף למטרות צריכה, במקום לחסוך אותו לטווח ארוך ולהשתמש בו בגיל פרישה אף שמדובר לכאורה בפשרה, ההסתדרות בראשות ארנון בר־דוד צפויה להתנגד באופן נחרץ לכך, והדבר יהווה מכשול משמעותי בקידום המהלך. למרות ההתנגדות אומר גורם בכיר באוצר כי "הנושא עדיין נמצא חזק על השולחן".
אם המהלך ייצא לפועל, המשמעות היא שלאחר שש שנים כבר לא יהיה יתרון מס על הכספים המושקעים בקרנות השתלמות. דבר זה עלול לעודד חוסכים להוציא את הכספים לאפיקים אחרים, כמו לרכישת דירה, מה שעלול להגביר את הביקוש לדירות להשקעה ולהוביל לעליית מחירים. לחלופין, הדבר יביא בפועל לעידוד שימוש בכספים למטרות צריכה, במקום לחסוך אותם לטווח ארוך ולהשתמש בהם בגיל פרישה, כאשר ההכנסות של רוב החוסכים יורדות משמעותית במעבר ממשכורת לקצבת פנסיה.
צעד נוסף שבמשרד האוצר בוחנים להחיות מחדש הוא ביטול הגדלת הפטור ממס לפנסיונרים. לפי החוק, בשנת 2025 אמור לגדול הסכום החודשי של קצבת הפנסיה הפטור ממס מ־4,742 שקל ל־6,110 שקל. באוצר רוצים לעצור זאת ולהותיר את חישוב הקצבה הפטורה ממס כפי שהוא היום. באוצר מעריכים שבלימת ההטבה תגדיל את הכנסות המדינה ממסים ב־700 מיליון שקל בשנה החל משנת 2025 על חשבון הפורשים לפנסיה.
״עניין מרכזי״
