בגלל ההתנהלות של נתניהו ישראל נקלעה היום לנקודת שפל חסרת תקדים במעמדה הבינלאומי. ואכן, מדינה שבית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג הנחשב ומוערך בעולם כולו מבקש להוציא צו מעצר נגד ראש הממשלה ושר הביטחון שלה הופכת בבת אחת למדינה מצורעת שיש להתרחק ממנה. נתניהו היה בטוח שהוא חסין ויכול לעשות ככל העולה על רוחו ועכשיו הוא ישלם על כך גם ברמה האישית.
בקשת התובע עוברת להכרעת השופטים בהרכב הקדם-משפט שמטפל בתביעה. אם השופטים ירצו יוכלו לדחות את הקץ על ידי הוראה לתובע להביא עוד פרטים או ראיות לאחר שהתובע הכללי של בית הדין הפלילי בהאג ביקש להוציא צווי מעצר נגד רה"מ ושר הביטחון. בהמשך צפויים צווי מעצר בינלאומיים חסויים נגד אנשים ספציפיים, בעיקר מהצבא וממערכת הביטחון שנגדם קיימות ראויות לכאורה לביצוע פשעי מלחמה.
ונתניהו הגיב על המהלך בהאג: ״זו שערורייה, זה לא יעצור אותנו״.
אצל גלנט ייתכן כי הדבר יקרה מהר יותר, לאור העובדה שהראיות נגדו חזקות מאוד בעקבות התבטאויותיו בעבר, שמשמשות לכאורה לכוונה פלילית להרעבה. ב-9 באוקטובר, יומיים לאחר פרוץ המלחמה, אמר שר הביטחון כי יש להטיל מצור על רצועת עזה. "לא יהיה חשמל, לא יהיה מזון, לא יהיה דלק – הכל סגור", אמר אז גלנט. "אנחנו נלחמים בחיות אדם ואנחנו נוהגים בהתאם".
ההערכה בישראל היא שלגבי גלנט קשה להאמין שלא יוציאו צווי מעצר בגלל התבטאויותיו המפלילות. בנוגע לנתניהו, הם צריכים לקשור אותו לגלנט ולכאורה יש פה ניגוד אינטרסים. כיוון ששניהם מואשמים באותה עבירה, ולכאורה יש סיכוי שאחד יפליל את השני, נראה שבית הדין לא יאפשר להם ייצוג משותף.
החשש הנורא הוא לאפקט של קריסת סכר. זה יכול לעורר תיאבון מצד ארגונים בינלאומיים ועמותות בינלאומיות להגיש תביעות נגד ישראל בבתי משפט בחו"ל. זה לא נעצר כאן. התובע אמר בעצמו שהוא בוחן הוצאת צווי מעצר נוספים בשתי חקירות: אחת בעבירות המיניות שביצע החמאס בישראל ב-7 באוקטובר,
נתניהו מואשם בשל היותו ראש הממשלה שמוטלת עליו אחריות עליונה למעשים שנעשו על ידי גלנט – מי שכפוף לו בשרשרת הפיקוד. הם מייחסים לו השתתפות בתוכנית פלילית להרעבה של עם. מכוח זה, על פניו, יש ניגוד אינטרסים, ובית הדין כנראה לא יאפשר את ייצוג השניים על ידי עורך דין אחד.
מרגע שהוצאו צווי מעצר האם זה אומר שנתניהו וגלנט לא יוכלו לטוס לחו"ל מחשש שיעצרו?
בהחלט. לפחות ב-123 המדינות החתומות על אמנת רומא (מלבד הפלסטינים). ארה"ב, למשל, אינה נמנית על אחת המדינות הללו – אך בריטניה, צרפת, קנדה כן, לצד מדינות רבות נוספות באירופה ובמערב וגם מחוצה לו. למעשה, מה שצפוי לקרות הוא שאף מדינה באירופה לא תהיה מוכנה להזמין את גלנט ונתניהו, מאחר שלא ירצו להכניס את עצמן לסוגיה של מה לעשות איתם כשיגיעו.
הסיכוי לביטול צווי המעצר ברגע שייוצאו קלוש שכן המהות ברורה והדברים המיוחסים חמורים ביותר.
האם אפשר להפעיל לחץ פוליטי בינלאומי על בית הדין לא להוציא צווי מעצר או לבטל אותם?
התשובה היא לא, מאוחר מדי. המצב כעת הוא מעבר לשלב הלחצים הפוליטיים, וכעת אי-אפשר עוד להשפיע על התובע ולהפעיל עליו לחץ.
מי אמור לייצג משפטית את נתניהו וגלנט – האם מדינת ישראל?
בניגוד לבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג, במקרה הזה הנאשמים חייבים למנות עורך דין שעומד בקריטריונים ונמצא ברשימת עורכי הדין המאושרים על ידי בית הדין. בין היתר, עליו לעבוד 10 שנים לפחות כמומחה למשפט בינלאומי פלילי ולשלוט באנגלית או צרפתית. נתניהו וגלנט יכולים לכאורה להביא עורך דין מטעמם – אבל אז הם יצטרכו להיבחן על ידי מזכירות בית הדין כדי לראות אם עומדים בקריטריונים. יש מעט מאוד עורכי דין שעוסקים בזה בישראל.
כיצד ייתכן שהתובע שם באותה שורה את סינוואר נתניהו וגלנט?
התובע לא משווה בין הצדדים, אלא חוקר אותם ומציין כי בשני הצדדים בוצעו עבירות. יש פה שתי חקירות נפרדות ושני חוקרים ראשיים שמנהלים את החקירות ואין ביניהם ממשק.
האם יכולות להיות לזה השלכות משפטיות נוספות על ישראל?
יש דהיינו עוד צווי מעצר נגד בכירים בחמאס. וגם בנושא ההפצצות הרחבות בעזה שגרמו לפגיעה גדולה באזרחים חפים מפשע. למעשה, נראה שבית דין הולך על הדרגים האחראים ביותר.בשנת 2014 התובע הראשי של בית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג ביקש להוציא צווי מעצר נגד נשיא קניה אוהורו קנייתה – באשמה שתכנן והוציא לפועל טיהור אתני לאחר הבחירות לנשיאות ב-2007. קנייתה השתמש בסעיף בחוקה שמאפשר לו לפרוש זמנית, התייצב בפני בית הדין לשימוע והכחיש את האישומים נגדו. כלומר, הוא החליט לוותר על סמכויותיו באופן זמני כדי לא ליצור תקדים לפיו נשיא מכהן עומד לדין בבית המשפט בהאג.
גם קנייתה וגם סגן נשיא קניה דאז וויליאם רוטו, שמשמש כיום כנשיא קניה, התייצבו בפני בית הדין בעצת עורך דינם דאז קארים חאן, שהוא התובע הראשי היום. המשפט המשיך להתנהל בהיעדרם והם המשיכו לשמש נשיא וסגן נשיא.
נראה כי מבחינת בית הדין הרמטכ"ל רב-אלוף הרצי הלוי ואלוף פיקוד הדרום ירון פינקלמן הם המוציאים לפועל ולא מי שהפעילו שיקול דעת. השאלה מבחינת בית הדין היא מי הגה את הרעיון, כלומר מי אמר את הדברים.
עניין מרכזי
