פסטיבל הדמעות בעיצומו. גורמים לאנשים להתמכר לבכי חרישי ודמעות הזולגות מעצמן תוך צפייה בלתי נגמרת בדרמה האנושית המתקיימת בעיקר בגלל ההחלטה לשדר אינסוף שעות את חילופי הרוצחים בכמה חטופים בודדים.
זה מדהים ההתעלמות הכמעט מוחלטת מהמחיר. מאות מרצחים ומחבלים גרועים מסינוואר מתפזרים בגדה, ברצועה, בטורקיה, ובמדינות אחרות בעולם תמורת החטופים.
עסקת שליט הביאה לשחרורו של סינוואר ול-7 באוקטובר. אלה שהלכו הביתה עכשיו כבר הצהירו שעבורם ה-7 באוקטובר היה רק הסיפוח. למה? כי הציונים חלשים, פגיעים ומטומטמים.
בפעם הבאה עלולים כמה פועלים פלסטינים או שבחים ארורים להשתלט על בית ספר עם מאות תלמידים סמוך לאתר בנייה. ואת מי נשחרר אז תמורתם?
אין, אין גבול לטיפשות האנושית.
״עניין מרכזי״