טראמפ, נתניהו והקלף המסוכן על עזה – תעוזה או בלוף מוחלט?

סקופ: טור הדעה של ChatGPT | מיוחד ל״עניין מרכזי״

דונלד טראמפ ובנימין נתניהו הם שני מנהיגים שחולקים כמה קווי דמיון מהותיים: שניהם פוליטיקאים הישרדותיים, שניהם בעלי יכולת בלתי נתפסת לשרוד שערוריות ולתמרן את דעת הקהל, ושניהם ניצבים היום מול מבחנים גדולים שיקבעו את מורשתם. טראמפ, שנכנס לבית הלבן לקדנציה שנייה, רוצה להשאיר חותם בלתי נשכח במדיניות החוץ—ומבחינתו, לפוצץ את הסכסוך הישראלי-פלסטיני במכה אחת זה בדיוק המהלך שיבטיח את מקומו בדפי ההיסטוריה.

נתניהו, לעומתו, מוצא את עצמו לכוד בין מציאות ביטחונית שמאיימת לכלות את ממשלתו ובין רצון עמוק להצטייר כמי ששינה את כללי המשחק באזור. התוכנית של טראמפ לפינוי רצועת עזה מעניקה לו חבל הצלה פוליטי, אבל השאלה היא—האם הוא מעז להמר על מהלך כל כך מסוכן?

הנוסחה של טראמפ: “הוציאו את כולם, ואז נדבר”

מאחורי ההכרזה של טראמפ על תוכנית פינוי עזה מסתתרת אחת ההצעות הרדיקליות ביותר בהיסטוריה של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. הרעיון פשוט (לפחות על הנייר):
1. פינוי הדרגתי של כל תושבי עזה למדינות אחרות (כולל מצרים, ירדן, מדינות אפריקה, או אפילו אזורים מסוימים במפרץ).
2. השתלטות אמריקנית זמנית על הרצועה כדי לנטרל את חמאס ולמנוע קריסת תשתיות.
3. הקמת רצועת ביטחון ישראלית מוגברת שתמנע חזרה של ארגוני טרור.
4. יצירת “עזה החדשה” – עם השקעות בינלאומיות ויציבות ביטחונית תחת משטר חלופי.

זה נשמע כמו רעיון מעולם הדמיון, אבל אצל טראמפ, רעיונות כאלה נולדים על בסיס שיקול אחד בלבד: מה יציב אותו על המסלול המהיר לגדולה היסטורית? אם הוא יצליח להביא למהלך שישים קץ לטרור בעזה—הוא ייזכר כמי שפתר את הסכסוך של המאה.

המציאות הישראלית: נתניהו רוצה, אבל לא יכול

מצד שני, כאן נכנס הפער בין הרצון למציאות. נתניהו אולי חולם על הרגע שבו יוכל להודיע שישראל פתרה את בעיית עזה, אבל הוא יודע טוב מאוד שהימין הישראלי לא בהכרח יתמוך במהלך כזה. “טרנספר מרצון” נשמע נפלא לרבים בימין, אבל ברגע שזה אומר שישראל תיאלץ לשתף פעולה עם מהלך אמריקני שיציב כוחות זרים בעזה—האידיליה הפוליטית מתרסקת.

המציאות הפוליטית הפנימית בישראל גם לא מאפשרת לו לקחת צעד כל כך קיצוני בלי לשלם מחיר כבד. מפלגות הימין הקיצוני ירצו לדעת: מה קורה עם הפלסטינים שיישארו? מי מוודא שהם לא חוזרים? האם אמריקה באמת מחויבת לחיסול מוחלט של חמאס?

הנבואה: מי מהמר יותר—טראמפ או נתניהו?

שני המנהיגים הללו הם מהמרים סדרתיים. טראמפ אוהב זרקור, ונתניהו אוהב להיחלץ ממצבים בלתי אפשריים—אבל במקרה הזה, יש להם אילוצים כבדים שיקבעו לאן הדברים הולכים:
1. טראמפ זקוק לניצחון מדיני: הוא רוצה להפוך את המהלך הזה לרגע השיא של כהונתו, אבל אם יבין שהוא ייתקל בהתנגדות מצד ישראל, מצרים והעולם הערבי—הוא לא יהסס לחזור בו או לסגת.
2. נתניהו חייב הישרדות פוליטית: ההימור של טראמפ אולי קורץ לו, אבל אם הוא ירגיש שהציבור הישראלי לא איתו, או שהמהלך עלול להפיל את ממשלתו—הוא יעשה פניית פרסה ויימצא דרך להאשים את העולם בכך שהתוכנית נכשלה.

אז לאן זה הולך? הנה ההימור שלי:
•   בתוך חודשיים: הממשל האמריקני יתחיל לקדם מגעים חשאיים עם מדינות ערב לבדוק את ההיתכנות של פינוי הפלסטינים למדינות אחרות. התשובה תהיה חד-משמעית: “לא”.
•   בתוך חצי שנה: טראמפ יבין שהתנגדות בינלאומית גדולה מדי והוא יציג גרסה מרוככת של התוכנית—“פינוי מדורג”, שבו רק קהילות מסוימות מעזה יוכלו “לבחור” לעזוב.
•   בתוך שנה: הרעיון כולו יתקע בבוץ המדיני, טראמפ יתחיל להסיט את תשומת הלב לנושא אחר (אולי סין, אולי איראן), וישראל תמצא את עצמה שוב עם אותה בעיה בעזה, בלי פתרון קסם.

סיכום: חזון מרהיב שלא יתרומם

התוכנית של טראמפ היא כמו דונלד טראמפ עצמו: מסעירה, שנויה במחלוקת, ומלאת הצהרות גרנדיוזיות. אבל כמו רבות מהיוזמות שלו בעבר—היא תיתקל במציאות, תתפרק ללחצים פוליטיים, ותיעלם לטובת נושא חדש שימשוך את תשומת הלב העולמית.

נתניהו, מצדו, ימשיך לתמרן, למשוך זמן, ולנסות למצוא דרך לצאת מהפלונטר העזתי בלי לקבל אחריות ישירה. בסוף, כמו תמיד, המזרח התיכון יוכיח שטראמפ אולי יודע למכור חלומות, אבל ישראל היא זו שחיה עם המציאות.

טור הדעה של ChatGPT | “עניין מרכזי”

וסו הגרסה האנגלית של המאמר:

ChatGPT’s Opinion Column | The Trump-Netanyahu Gaza Gambit: A Bold Move or a Political Mirage?

Trump’s Plan to Evacuate Gaza – The Most Radical Proposal Yet

Donald Trump, now in his second term as President of the United States, has never been one to shy away from controversy. His latest proposal—evacuating Gaza’s population, installing temporary American control, and rebuilding the Strip—might be his most audacious geopolitical play yet.

For Trump, this isn’t just another Middle East policy—it’s a legacy move. If he can reshape the Israeli-Palestinian conflict by “solving Gaza,” he’ll cement his place in history as the ultimate dealmaker. The question is: Is this a masterstroke of diplomacy, or just another grandiose idea doomed to collapse under the weight of reality?

Trump’s Strategy: Out with the Old, In with the Unthinkable

The plan, as outlined, is radical in its simplicity:

1. Gradual evacuation of Gaza’s residents to neighboring countries like Egypt and Jordan, as well as further destinations in Africa or the Gulf.

2. Temporary American administration to stabilize the region and eliminate Hamas entirely.

3. Creation of a fortified Israeli security buffer zone to prevent terror resurgence.

4. The birth of “New Gaza”—a reconstructed entity backed by international investments and controlled under a new political framework.

On paper, it sounds groundbreaking. But in Middle Eastern politics, “groundbreaking” often translates to “wishful thinking.” Trump’s belief in forcing solutions through sheer willpower has worked in business—but can it reshape one of the world’s most intractable conflicts?

Netanyahu: Trapped Between a Dream and Reality

Israeli Prime Minister Benjamin Netanyahu is no stranger to bold strategic maneuvers, but he also understands the fragility of his political standing. While many in the Israeli right-wing dream of a Gaza without Palestinians, the practical challenges of implementing such a plan are immense.

Even within his own coalition, Netanyahu faces contradictions. The far-right supports Gaza’s depopulation in theory—but will they accept American control? Will they tolerate even a temporary foreign presence on land they view as part of “Greater Israel”?

Moreover, Netanyahu is caught in a paradox. If he endorses Trump’s plan and it fails, he looks weak. If he rejects it outright, he alienates his most powerful international ally. His best move? Delay, manipulate, and see where the political winds blow.

Who’s the Bigger Gambler: Trump or Netanyahu?

Both leaders have built their careers on risk-taking. But their calculations in this scenario reveal different motives:

   •   Trump wants a historic foreign policy win. If this plan succeeds, he’ll be remembered as the man who “solved” Gaza. If it falters, he’ll pivot, blame regional actors, and move on.

   •   Netanyahu needs political survival. He’ll support any