טראמפ פתח פה גדול על זלנסקי ומנסה לכפות את סיום מלחמת אוקראינה בניצחון משמעותי לאינטרס של פוטין לעומת החלטה עד כדי סכנת מיטוטו הצבאי של נאט״ו אירופה המומה אך חסרת אונים גם בשל חיכוכים פנימיים.
הנשיא האמריקני מתח השבוע ביקורת קשה על נשיא אוקראינה זלנסקי ואמר: "הוא מתלונן שלא הוזמן…הייתם צריכים להיות שם (סביב שולחן המו"ם) כבר לפני שלוש שנים! היה אפשר להגיע לעסקה כבר לפני הרבה זמן" אמר טראמפ והוסיף כי אילו הוא היה מנהל את המשא ומתן, אוקראינה הייתה משאירה בידיה את מרבית השטח, ללא שפיכות הדמים.
השליט האמריקני הוסיף: "הייתם צריכים לסיים את זה כבר לפני שלוש שנים, בעצם היה עדיף שלא הייתם מתחילים את זה מלכתחילה" אמר טראמפ. בהמשך דבריו טראמפ התייחס גם לעובדה שהבחירות באוקראינה נדחו ולכך שהנשיא זלנסקי מכהן בתפקידו מעבר לזמן הקצוב בחוק. "אם הם רוצים מקום סביב שולחן הדיונים, הוא צריך לתת לעם האוקראיני להשמיע את קולו" אמר טראמפ והוסיף "לא נערכו שם בחירות כבר הרבה מאוד זמן", אמר נשיא ארצות הברית.
ואכן אלה התפתחויות אחרונות במגעים לסיום המלחמה באוקראינה: פרשנויות והערכות אסטרטגיות
בימים האחרונים חלה התקדמות משמעותית במאמצים הדיפלומטיים לסיום המלחמה באוקראינה. נציגים מארצות הברית ורוסיה נפגשו בריאד, בירת סעודיה, לדיונים שמטרתם להביא לסיום הסכסוך המתמשך. מזכיר המדינה האמריקני, מרקו רוביו, הצהיר כי “סיום המלחמה באוקראינה ידרוש פשרות משני הצדדים”, והדגיש את חשיבות השיחות כ”צעד ראשון במסע ארוך וקשה, אך חשוב”.
הקשר והשלכות השיחות:
השיחות בריאד מתקיימות בעוד המלחמה בשטח נמשכת, כאשר הכוחות האוקראיניים מאבדים בהדרגה שטחים לצבא הרוסי, העדיף מספרית. הנשיא האמריקני, דונלד טראמפ, שהבטיח במהלך קמפיין הבחירות שלו לסיים את המלחמה במהירות, שוחח בשבוע שעבר עם הנשיא הרוסי, ולדימיר פוטין, והסיר חרם אמריקני בן שלוש שנים על פוטין, מבלי לעדכן מראש את בעלות בריתה של וושינגטון באירופה.
סוגיות מרכזיות במו”מ:
1. חברות אוקראינה בנאט”ו ובאיחוד האירופי: אוקראינה שואפת להצטרף לנאט”ו ולאיחוד האירופי כדי להבטיח את ביטחונה ויציבותה. רוסיה מתנגדת נחרצות לצעד זה, ורואה בו איום ישיר על ביטחונה הלאומי. ממשל טראמפ הביע תמיכה בעמדת רוסיה בנושא זה.
2. ערבויות ביטחוניות: במקרה שאוקראינה לא תצורף לנאט”ו, הנשיא האוקראיני, וולודימיר זלנסקי, הציע הצבת 200,000 חיילים זרים במדינתו לשמירת הפסקת האש. עם זאת, פרשנים מציינים כי המערב אינו יכול לספק מספר כזה של חיילים. רוסיה, מצידה, דורשת הגבלות על גודל הצבא האוקראיני ומניעת הצבת כוחות זרים בשטחה.
3. נוהל הפסקת האש: הדיפלומט השווייצרי, תומס גרמינגר, הציע שלושה מרכיבים מרכזיים להפסקת אש יעילה: קביעת קו מגע ברור בין הכוחות, יצירת אזור חיץ מפורז, ומנגנון ענישה למפרי ההסכם.
4. נוכחות נאט”ו במזרח אירופה: רוסיה דורשת הגבלות על פריסת כוחות נאט”ו במזרח אירופה, בטענה שהתרחבות הברית מזרחה מאיימת על ביטחונה. מדינות אירופה, במיוחד אלו הגובלות ברוסיה, מתנגדות לדרישה זו מחשש להגברת הסיכון לפלישה רוסית לשטחן.
פרשנויות והערכות אסטרטגיות:
המשא ומתן הנוכחי מורכב וכולל מספר רבדים: בין ארה”ב לרוסיה, בין רוסיה לאוקראינה, ובין רוסיה למדינות אירופה. העובדה שממשל טראמפ נוטה לתמוך בעמדות רוסיה, במיוחד בנושא אי-הצטרפות אוקראינה לנאט”ו, עשויה להוביל ללחץ על קייב להסכים לפשרות כואבות. עם זאת, ויתורים משמעותיים מצד אוקראינה עלולים לעורר התנגדות פנימית ובינלאומית, במיוחד מצד מדינות מזרח אירופה החוששות מהתפשטות ההשפעה הרוסית.
ההשלכות האפשריות של הסכם שלום כוללות שינוי במאזן הכוחות האזורי, התחייבויות בינלאומיות חדשות, והשפעה על יחסי הכוחות בין המערב לרוסיה. הצלחת השיחות תלויה ביכולת הצדדים להגיע לפשרות שיבטיחו את ביטחונם ויענו על האינטרסים הלאומיים שלהם.
סיכום:
השיחות בריאד מהוות צעד חשוב לקראת סיום המלחמה באוקראינה, אך הדרך להסכם שלום כוללת אתגרים רבים ודורשת פשרות מכל הצדדים המעורבים. המשך המשא ומתן והנכונות להגיע להבנות הדדיות יהיו מכריעים בקביעת עתיד האזור והיציבות הבינלאומית.
״עניין מרכזי״
