איומי הנשיא טראמפ לא עושים שום רושם על חמאס וכך גם דברי הרהב והפגנות הכוח המילוליות של נתניהו וישראל כץ. חמאס בהנהגתו החדשה לא זז מילימטר מהדוקטרינה שהנהיג סינוואר ולא יוותר לא על השליטה ברצועה ולא על נשקו גם אם ביבי ודונלד יצעקו מאה פעם ביום על שערי הגהינום שייפתחו על הרצועה. אחרי הכל: עבור הפלסטינים ברצועה גהינום זה כאן ובשמיים על פי אמונתם יכול להיות רק יותר טוב.
הואיל וגם האולטימטום הזה של טראמפ התאדה בלי תוצאות נמסר בתחילת השבוע הזה מפי ״גרון בבית הלבן״ כי הנשיא ממשיך לרצות ״לשחרר את כל החטופים מיד. אם זה לא יקרה, הנשיא טראמפ תומך באופן מלא שישראל תעשה מה שהיא צריכה כדי למגר את חמאס ולהחזיר את החטופים הביתה".
בפועל לא קורה הרבה חוץ מחזרה למשא ומתן סזיפי, קשה ולא פשוט בין ישראל לחמאס באמצעות מצרים וקטאר. עוד משלחת ישראלית תצא לדוחא, נציגי חמאס מתדיינים בקהיר ונתניהו מבין שהאיומים שלו ושל כץ אינם מובילים לשום מקום.
כרגע נראה שישראל וחמאס צועדות לקראת הארכת הפסקת האש בחודש הרמדאן ואחר כך בפסח. התמורה תהיה שחרור איטי ומתון של עוד כמה חטופים וגופות במקרה הטוב.
דבר אחד ברור: איומי טראמפ מתגלים כסרק המכונה בערבית ״כלאם פאדי״. וגם איומי כץ אינם מפחידים עוד איש מעבר לגבול. בישראל מתחילים להבין את מגבלות הכוח ואולי זה יוביל לסיום כפוי של המלחמה כולה שהרי ברור כי רק בהסכמה יושג שקט והחיים יוכלו אולי לשוב למסלולם.
״עניין מרכזי״
