כתבה בוואינט מתארת קשיים בגיוס מילואימניקים לקראת הפלישה הקרקעית לרצועה והתוכנית לשליטה קרקעית ממושכת ואף רבת שנים בעזה.
לפי הכתבה, קצינים בכירים בכוחות הלוחמים מתארים קושי משמעותי בגיוס מילואים שכן רבים מסרבים להתייצב מסיבות משפחתיות, כלכליות ואקדמאיות. מדובר בלוחמים שחלקם עשו שרות ממושך מאוד במלחמה הבלתי נגמרת הזאת.
לטענת אותם קצינים (חלקם מג"דים), הנתונים הרשמיים שגם הם מתארים צניחה בהתייצבות, מתעתעים: רוב המתייצבים הם חיילים צעירים, מיעוטם וותיקים, שהינם חסרי קריירה ומתקשים בה ומתייצבים בעיקר בגלל התגמולים הכלכליים שמוצעים למשרתי המילואים, כמעין "שכירי חרב". רק קשי יום מסכימים לשרת בו. מעשית, אנשים שנלחמים מסיבות כלכליות מגלים בדרך כלל מוטיבציה נמוכה יותר בשדה הקרב, מה גם שמדובר בעיקר בחיילים צעירים חסרי ניסיון קריטי. ברמת המאקרו, מדובר בעומס הולך וגובר על קופת המדינה, שתאלץ להמשיך לתגמל אותם על מנת שימשיכו להתייצב למילואים.
