המתקפה האמריקנית על החות׳ים לא שוברת בינתיים את המורדים התימנים בדיוק כשם ששרדו מתקפות קשות אף יותר של הקואליציה הבינלאומית שמסייעת לסעודים בעשור הקודם. הפרוקסי האיראני הממוקד בנקודת אסטרטגית ממדרגה ראשונה הצליחו בקלות מפתיעה לשבש את הסחר הבינלאומי, לנטרל את תעלת סואץ׳ והבריח פעמים רבות מיליוני ישראלים למקלטים ולממ״דים תוך שיגור טילים בליסטיים וכתב״מים לעבר ישראל.
התימנים ידועים בעקשנותם והם גם יודעים שאחרי התבוסות בעיראק ובאפגניסטן שלא להזכיר את ויאטנם ועירק – שום נשיא אמריקני, אפילו לא טראמפ, לא ישלח צבא כיבוש להתעמת עם התימנים. נשארו רק ההפצצות והחיסולים והמצור בינתיים, זה לא עובד, אם כי בדרך פלא השיגורים שלהם מניבים התפוררות הטילים המשוגרים במדבריות סעודיה וסיני האם הלייזר הסודי כבר פועל או שהאויב נאלץ לשגר באופן פרטיזני וממשגרים מאולתרים מה שפוגע באיכות ביצוע המטרה?
בשטח בשבועות האחרונים, החל מ-15 במרץ 2025, פתחה ארצות הברית במסע תקיפות אוויריות נרחב נגד יעדים של המורדים החות’ים בתימן, בתגובה לחידוש התקפותיהם על ספינות מסחריות בים האדום ובמפרץ עדן. התקפות החות’ים, הנתמכים על ידי איראן, נועדו, לדבריהם, להפעיל לחץ על ישראל להסיר את המצור על עזה, אך הן פגעו גם בספינות ללא קשר ישיר לישראל, מה שגרם לשיבוש משמעותי בסחר העולמי. ממשל טראמפ, שהחל את הקמפיין הצבאי זמן קצר לאחר השבעתו בינואר 2025, הבטיח להשתמש ב”כוח קטלני מוחץ” עד שהחות’ים יפסיקו את פעילותם.
התקיפות הנוכחיות מהוות הסלמה משמעותית לעומת פעולות קודמות של ארה”ב נגד החות’ים, שהחלו בינואר 2024 תחת ממשל ביידן והתמקדו בעיקר בבלימת התקפות ספציפיות תוך הימנעות מפגיעה רחבה יותר. כעת, תחת הנהגתו של שר ההגנה פיט הגסת’, המדיניות האמריקנית עברה לשלב התקפי יותר, עם פחות דגש על מזעור נפגעים אזרחיים ויותר דגש על השמדת תשתיות צבאיות חות’יות.
התקיפות: היקף ותוצאות
מאז תחילת הקמפיין ב-15 במרץ 2025, דיווח הפנטגון כי כוחות ארה”ב תקפו למעלה מ-60 יעדים ברחבי תימן, כולל מתקני אחסון נשק, אתרי פיקוד ובקרה, ומתקנים תת-קרקעיים המשמשים לאחסון טילים ומל”טים מתקדמים. התקיפות בוצעו על ידי מטוסי קרב מהנושאת “הארי ס. טרומן” המוצבת בים האדום, וכן על ידי מפציצים כבדים מסוג B-2 Spirit, שהופעלו לראשונה נגד יעדים חות’יים באוקטובר 2024 והמשיכו לשמש גם בקמפיין הנוכחי.
מי חוסל?
- מנהיגים בכירים: לפי דיווחים של פיקוד המרכז האמריקני (CENTCOM), מספר מפקדים בכירים של החות’ים חוסלו, אם כי שמות ספציפיים לא פורסמו באופן רשמי על ידי הפנטגון. דיווחים לא מאומתים בתקשורת החות’ית טענו כי שר ההגנה שלהם נמנה בין ההרוגים, אך הדבר לא אושר על ידי מקורות עצמאיים.
- מומחים טכניים: פקיד אמריקני בכיר צוטט ב-20 במרץ כי בתקיפות נהרגו מהנדסים, עובדים ופקידים שעבדו על פרויקט המל”טים של החות’ים, מה שפגע משמעותית ביכולתם לפתח ולתפעל כלי טיס בלתי מאוישים.
- אזרחים: לפי משרד הבריאות החות’י, נכון ל-16 במרץ, לפחות 53 בני אדם נהרגו, בהם חמישה ילדים ושתי נשים, ו-98 נפצעו. עדכונים מאוחרים יותר העלו את מספר ההרוגים ל-60 לפחות, כאשר רבים נוספים לכודים תחת הריסות, מה שמרמז על אפשרות לעלייה נוספת במספר הקורבנות.
נזקים שנגרמו
- תשתיות צבאיות: התקיפות פגעו במחסני נשק תת-קרקעיים, אתרי שיגור טילים, ומתקני פיקוד בסנעא, חודיידה, טעז ומריב. תחנת כוח בדהיאן, מקום מפגש תכוף של מנהיג החות’ים עבדול מאליק אל-חות’י, נפגעה וגרמה להפסקת חשמל באזור.
- תשתיות אזרחיות: דיווחים מצביעים על נזק משמעותי לשכונות מגורים בסנעא ובסעדה, וכן לשדות תעופה כמו נמל התעופה הבינלאומי בחודיידה. תמונות שפורסמו על ידי רויטרס הראו ערמות הריסות ומאמצי חילוץ של תושבים מקומיים.
- השפעה הומניטרית: המצב ההומניטרי בתימן, שכבר נחשב לאחד הגרועים בעולם, החמיר עוד יותר. תושבים דיווחו על מחסור במזון ודלק, כאשר החות’ים נאשמו בלגנוב כ-20% ממחסני התבואה של תוכנית המזון העולמית.
משך הקמפיין
פקידי פנטגון הצהירו כי התקיפות עשויות להימשך “שבועות”, כאשר מטרתן המוצהרת היא להחליש את היכולות הצבאיות של החות’ים עד שיפסיקו את התקפותיהם על הספנות. שר ההגנה הגסת’ אמר בראיון ל-Fox News כי “הקמפיין יסתיים ברגע שהחות’ים יפסיקו לירות על הספינות והמל”טים שלנו, אך עד אז הוא יהיה בלתי פוסק”. לעומת זאת, דובר הפנטגון שון פרנל הכחיש כי מדובר ב”מלחמה אינסופית”, והדגיש כי יש “מצב סיום ברור” – אך לא פירט מהו.
היקף התקיפות והשימוש בטכנולוגיה מתקדמת, כמו מפציצי B-2, מצביעים על כך שארה”ב מוכנה להשקיע משאבים משמעותיים בקמפיין זה. עם זאת, מלאי הנשק המדויק של ארה”ב מוגבל, והמשך הלחימה עלול להיתקל באתגרים לוגיסטיים ופוליטיים, במיוחד לאור הסיכון להסלמה אזורית רחבה יותר.
האם החות’ים בדרך לכניעה?
השאלה האם החות’ים ייכנעו נותרת פתוחה ומורכבת. מצד אחד, התקיפות האמריקניות גרמו נזק משמעותי לתשתיותיהם הצבאיות, והרגו דמויות מפתח בשרשרת הפיקוד והפיתוח הטכנולוגי שלהם. סגן האדמירל קארל תומאס, ראש המודיעין של הצי האמריקני, אמר ב-18 במרץ כי ארה”ב “לקחה חתיכה התקפית טובה” מהחות’ים, אך הוסיף כי “נראה עד כמה הם רוצים להמשיך”.
מצד שני, החות’ים הוכיחו עמידות יוצאת דופן בעבר, הן מול הקואליציה בראשות סעודיה (2015-2022) והן מול תקיפות אמריקניות קודמות. מנהיגם, עבדול מאליק אל-חות’י, הצהיר ב-16 במרץ כי “כל עוד ארה”ב תמשיך לתקוף, נגיב בהסלמה נוספת”, והבטיח לתקוף ספינות אמריקניות בים האדום. ב-17 במרץ דווח כי החות’ים ניסו פעמיים לתקוף את נושאת המטוסים “הארי ס. טרומן”, אך שני הניסיונות נכשלו לאחר שמטוסי קרב אמריקניים יירטו 11 מל”טים.
אנליסטים, כמו תומאס ג’ונו מאוניברסיטת אוטווה, טוענים כי החות’ים “יעילים מאוד בספיגת תקיפות צבאיות”, וכי הקמפיין הנוכחי, למרות עוצמתו, לא בהכרח ישבור את רוחם. תמיכת איראן, הכוללת אספקת נשק ומודיעין, ממשיכה להוות גורם מפתח ביכולתם להתמיד, אם כי מפקד משמרות המהפכה האיראני, חוסיין סלאמי, הדגיש כי החות’ים “פועלים באופן עצמאי”.
בקרב האוכלוסייה המקומית בתימן גוברת התסיסה נגד החות’ים, כאשר תושבים כמו מועמר (שם בדוי) אמרו ל-DW כי “רוב הימנים מבינים שהחות’ים גררו את המדינה לסכסוכים אינסופיים”. עם זאת, רצונם של התושבים להסיר את החות’ים אינו בהכרח מתורגם לתמיכה בתקיפות אמריקניות, שנתפסות כמחמירות את המשבר ההומניטרי.
תגובות בינלאומיות והשלכות
- או”ם: מזכ”ל האו”ם, אנטוניו גוטרש, קרא ב-16 במרץ ל”ריסון מרבי והפסקת כל הפעילויות הצבאיות” בתימן, והזהיר מפני “מעגלי נקמה” שידרדרו את המצב.
- איראן: טהרן הזהירה כי תגיב “באופן הרסני” אם ארה”ב תפגע ישירות באינטרסים שלה, אך עד כה נמנעה מהתערבות ישירה.
- רוסיה: מוסקבה קראה לארה”ב להפסיק את התקיפות ולפתוח בדיאלוג, תוך שהיא ממשיכה להימנע מתמיכה ישירה בחות’ים.
סיכום ותחזית
התקיפות האמריקניות בתימן נכון ל-26 במרץ 2025 גרמו נזק כבד לחות’ים, חיסלו דמויות מפתח ופגעו ביכולותיהם הצבאיות, אך לא הביאו עד כה לסימני כניעה ברורים. הקמפיין צפוי להימשך לפחות שבועות נוספים, תלוי בתגובת החות’ים ובתמיכה האיראנית. בעוד ארה”ב מבקשת להשיב את היציבות לנתיבי הסחר בים האדום, הסיכון להסלמה אזורית ולהחרפת המשבר ההומניטרי נותר גבוה. החות’ים, מצדם, ממשיכים להפגין נחישות, והשאלה המרכזית היא האם הלחץ הצבאי יכריע אותם – או שמא יוביל למבוי סתום נוסף במזרח התיכון.
