פרשה חדשה צצה ונחקרת. מדובר בפרשה המוכיחה שוב עד כמה חשוב שארגוני הביון והביטחון הישראליים אסור שיהיו נתונים בידי הדרג השליט בכל הנוגע למאבקים פוליטיים נגד מי שבדמוקרטיה ששררה פעם בישראל לא היתה מתרחשת. עכשיו הכל השתנה.
הדיקטטוריזציה הקמה עלינו משמידה בהדרגה כל חלקה טובה והעתיד הקרוב כבר ברור: גורלה של מדינת ישראל נחרץ. הנתיב ברור ואין מי שיעצור את הנפילה לתהום.
לפרטים: פרשה ביטחונית חדשה נחשפה לאחרונה, בה מעורבים בכירים במערכת אכיפת החוק ובשירות הביטחון הכללי (שב”כ). החקירה, המתנהלת על ידי מח”ש (המחלקה לחקירות שוטרים) והשב”כ, עוסקת בחשד להדלפת מידע מסווג במהלך תקופת המלחמה האחרונה. בשל רגישות הנושא, הוטל צו איסור פרסום גורף על פרטי החקירה, ובכירים המעורבים בה הוחתמו על מסמך “שומר סוד” במטרה למנוע הדלפות ולשמור על סודיות התהליך.
רקע הפרשה
על פי הדיווחים, איש מילואים בשב”כ נעצר ונחקר בחשד שהדליף מידע מסווג לעיתונאים ולשר התפוצות עמיחי שיקלי. המידע שהועבר כלל, בין היתר, פרטים מתוך תחקיר פנימי של השב”כ בנוגע לאירועי 7 באוקטובר, וכן טענות על חדירת כהניזם לצמרת המשטרה. החשוד טוען כי פעל מתוך מניעים ציבוריים, וכי המידע שהעביר לא כלל פרטים המסכנים את ביטחון המדינה.
תגובות פוליטיות
הפרשה עוררה סערה במערכת הפוליטית. בליכוד טענו כי ראש השב”כ רונן בר והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה פועלים ממניעים פוליטיים, והפכו את השב”כ ל”מיליציה פרטית של הדיפ-סטייט”. מנגד, ראש האופוזיציה יאיר לפיד גינה את ההשתלחות בגורמי אכיפת החוק, וטען כי מדובר בניסיון להסיח את הדעת מפרשת “קטארגייט”. יו”ר המחנה הממלכתי בני גנץ הדגיש את הצורך בחקירה יסודית של ההדלפה, אך גם את הצורך בבדיקה של אופן ניהול החקירה עצמה.
השלכות עתידיות
הפרשה מצטרפת לשורת חקירות נוספות שמסעירות את המערכת הפוליטית והביטחונית בישראל, ביניהן פרשת “קטארגייט” ופרשת “המסמכים המסווגים”. היא מעלה שאלות קשות על האיזון בין ביטחון המדינה, חופש העיתונות, והזכות לדעת של הציבור. כמו כן, היא מציפה את המתח הגובר בין הדרג הפוליטי לבין גורמי אכיפת החוק והמערכת הביטחונית.
נכון לעכשיו, החקירה נמצאת בעיצומה, והציבור ממתין לפרטים נוספים שיתבררו ככל שיתאפשר לפרסם מידע נוסף.
״עניין מרכזי״
