ראש ממשלת בריטניה, בוריס ג׳ונסון, שובר שוב את הכלים ונוטל על עצמו סיכון פוליטי גדול: חרף שיא תחלואה יומי שלא היה כמוהו מאז ינואר של 50 אלף נדבקים יומיים לפחות, הוא מימש את החלטתו מלפני חודשיים לפתוח מהיום הכל ללא הגבלות: זה כולל עסקים, חנויות, פאבים, הופעות, התקהלויות, אירועי ספורט המוניים ועוד. ג׳ונסון קרא למועד שעליו הכריז מסמן ״יום החירות״ ואפילו היתה כוונה להעניק לכווולם יום חופש.
ההפקרות הזו היא מנת חלקם של האנגלים בלבד. בסקוטלנד, וויילס וצפון אירלנד החליטו לא לאמץ את המהלך המופקר. ג׳ונסון מצוי בהכחשה תודעתית. לאחר ששהה בחברת אדם שהתגלה כחולה מאומת הוא סירב להכנס לבידוד והודיע שיגיע לאירוע ציבורי שתוכנן מראש. בעקבות סערה גדולה שקמה בממלכה הוא נאלץ להכנס לבידוד בן עשרה ימים.
התנהלות מכחישנית של ג׳ונסון מתחילת המגיפה הפכה את בריטניה לאחת הסובלות באירופה חרף היותה מדינת אי שניתן לסגור אותה בקלות יחסית. בוריס ג׳ונסון התנהג כמו טראמפ האמריקני ובולסונארו הברזילאי. שלושת הנשיאים נדבקו הנגיף, אושפזו ויצאו מזה תודות לטיפול ולתרופות שרק שועי עולם זוכים להם.
גם בארץ קיימת ההתלבטות לגבי ההגהלות שעל המדינה להטיל. נפתלי בנט סבור שיש להמנע ככל הניתן מהגבלות וכי האחריות האישית של כל אזרח ואזרח היא שתקבע את גורלם של הישראלים.
המשטרה והפקחים העירוניים אמנם החלו לפקח המקומות סגורים ולהטיל קנסות על אי עטיית מסכה אבל בינתיים, אין הגבלות על יציאה לחוץ לארץ או סגירת עסקים ומניעת התקהלויות.
מה שברור הוא שהקורונה כאן כדי להשאר ולהטריד בכל פעם בזן אחר ובמידת מסוכנות שונה מקודמתה.
עניין מרכזי
