שיהיה ברור: בינתיים, רוסיה היא המנצחת במלחמה באוקראינה.היום נמסר כי רוסיה החלה להשתמש בכלי טיס בלתי מאוישים שנרכשו מאיראן במסע כיבוש אוקראינה. כך דווח בהבלטה מעוררת דאגה ב"וושינגטון פוסט" האמריקני.
על פי גורמי מודיעין מערביים ששוחחו עם העורך והפרשן הבכיר של העיתון דייוויד איגנטיוס. אותם גורמי מודיעין הזהירו, כפי שכבר דווח מוקדם יותר השבוע, כי במסגרת הברית הנרקמת בין מוסקבה לטהרן, האחרונה הציעה לחלוק עם הרוסים את הרשתות הפיננסיות שבעזרתן היא חומקת מהסנקציות האמריקניות – על מנת לסייע לרוסיה לחמוק גם היא מהסנקציות שהטיל עליה המערב כעונש על הפלישה לאוקראינה.
ישראל טוענת כי הסכם הגרעין המחודש אם יאושר יאפשר לפוטין לעקוף את הסנקציות ולהזרים לאיראנים מיליארדים שעלולים לשמש גם למימון גורמי טרור הפועלים נגד ישראל.
בכלל, הרוסים מנצחים באוקראינה למרות שמעטים מבינים זאת. אמנם הכיבוש איטי ולשני הצדדים רבבות הרוגים אבל בגדול, התיחכום הרוסי גובר בקלות מפתיעה על הסנקציות הבומבסטיות של ארה״ב וברמת השטח, אוקראינה נהרסת בהדרגה ובקצב הנוכחי בעוד חצי שנה עד שנה היא תראה כמו סוריה – עיי חרבות של חורבן והרס שייקח עשרות שנים להתאושש מהם.
ישראל מוצאת את עצמה בהדרגה כמי שעלולה לשלם מחיר גבוה למרות הניסיונות הנואשים לשמור על סוג של נטראליות. פוטין כרת ברית עם טהרן והתוכנית הגדולה שלו היא להשתלט על סוריה ולבנון, לעורר מהומות בירדן, לשפר דרמטית את היחסים עם רוסיה ולהשיב לעצמה אזורי השפעה מרכזיים שהתרסקו עם התפוררותה של ברית המועצות.
בישראל מבינים היטב את המצב ורואים בעיניים כלות את התפוררותה המואצת של האימפריה האמריקנית. ארצות הברית הולכת לכיוון של נטישת תפקיד השוטר העולמי שבו היא מחזיקה בהתנדבות מאז מלחמת העולם השנייה. התבוסות הקשות מוויאטנם, דרך עירק, לוב ואפגניסטן הביאו להתפוררות פנים אמריקנית ולצרות המאיימות על זהות החברה האמריקנית.
את התהליך החל אובמה, וטראמפ לא רק שחיזק אותו אלא אף העניק תנופה לתהליך כשהוא מדבר ישירות על אפשרות לפירוק נאט״ו ועל הצורך של האירופים להגן על עצמם אם בא להם מפני פוטין אבל בתקציביהם ולא במימון של משלם המיסים האמריקני.
ביידן הלך לכיוון של טראמפ בנושא ההתבודדות והנסיגה ממוקדי צרות. אחרי הפיאסקו בנסיגה החפוזה מאפגניסטאן היה זה פוטין שטרף את הקלפים בפלישה המוקדמת מדי לאוקראינה. עוד קצת סבלנות והוא היה מנצח בלי שפיכות דמים כמו בגרוזיה, כמו בקרים, כמו בבלארוס כמו בסוריה.
כל יום שעובר מבלי לפעול נמרצות לחידוש הקשר הישיר והחיובי עם פוטין – מרע את מצבנו. ישראל מתקרבת לנקודת אל חזור ושוכחת שפוטין יכול בכל רגע להפוך את חיינו כאן לגיהנום.
בשנים האחרונות מתברר שוב ושוב שאמריקה היא קנה רצוץ שיזנח אותנו לאנחות ברגע שיתחשק לה, זאת ללא שום סנטימנטים. האם אנחנו נערכים לסצינריו המסוכן הזה? ספק גדול.
רמי יצהר Rami Yitzhar
עניין מרכזי
