מה זה סיבים אופטיים? האם הפייבר שמגיע לבית הוא מולטי מוד או סינגל מוד, מה בעצם ההבדלים בינם ולמה כדאי להתחבר אליהם? כל מה שרציתם לדעת על כבלים אופטיים
אור גרין
סיבים אופטיים, או כפי שהם מוכרים יותר – פייבר – הם תשתית חדשנית שמחליפה בימים אלו את התשתית המיושנת של כבלי נחושת להעברת מידע וחיבור לאינטרנט. כיוון שמדובר בתשתית חדשה, לוקח זמן לפרוס אותה בכל רחבי הארץ. כיום, כ-60% מבתי האב יכולים להתחבר לתשתית החדשה. אך לא כולם בחרו לעשות זאת, עד היום כ-670,000 משקי בית בחרו בתשתית זו. על פי שר התקשורת, עד לשנת 2026 כ-70% מהמדינה תוכל להתחבר לסיבים אופטיים. אם אתם עדיין לא מבינים על מה המהומה הרבה, בואו ונבדוק את הנושא לעומק.
יתרונות החיבור לסיבים אופטיים
חיבור לסיבים אופטיים מאפשר גלישה במהירות גבוהה בהרבה מאשר החיבור המיושן לכבלי נחושת. ככל שהטכנולוגיה מתקדמת, כך הדרישות לשימוש ברוחב פס רחב יותר ומהירות גלישה גבוהות יותר עולה. במקביל, כמות המכשירים אשר מתחברים לרשת האינטרנט עולה אף הוא. על מנת לספק את הביקוש העולה למהירויות גלישה ורוחב פס – יש לעבור לתשתית אשר מאפשרת להעביר את כמויות המידע הנחוצות, במהירות הנחוצה.
אם אתם זקוקים לשכנוע נוסף, בואו נדבר על עוד מספר נתונים ידועים. עלייה של 1% בשימוש בתשתיות פייבר מעלה את התוצר הלאומי הגולמי ב-0.08% (בשדרוג האינטרנט הבייתי) ומעלה את התל"ג ב- 0.4% בשדרוג תשתיות הניידים. אם נחזור למוטיבציה הביתית: מעבר לסיבים אופטיים מגדיל את הסיכוי למציאת עבודה בקרב האוכלוסייה המשכילה ב 7%-13% – ומצמצמת את הפערים בין המרכז לפריפריה.
איך מתנהלת פריסת התשתית החדשה?
ישנן מספר חברות בארץ הפורשות תשתיות. הבעיה המרכזית היא עלות פריסת התשתיות היקרה, שהביאה להעדפת התקנה בקרב בתי קומות חדשים שם הסיכוי להשיג מספר רב של לקוחות קצה הוא רב יותר. באזורים מרוחקים, כפריים או בבתים פרטיים וישנים המצב פחות טוב. על מנת לזרז את פריסת התשתיות, כך שתגיע לכל משקי הבית בארץ, משרד התקשורת קבע תמריצים לחיבור אזורים "נחשקים" פחות. התמריצים עושים את שלהם וכבר היום רואים תאוצה ניכרת בהנחת התשתיות גם לאזורים אלו.
על מה בעצם מדובר? מה זה סיבים אופטיים?
מידע מהאינטרנט עובר קידוד לאותות שאותם ניתן להעביר בכבלים מסוגים שונים. הקידוד הראשוני הוא לאותות חשמליים. אותות אלו ניתן להעביר בכבלי נחושת, כפי שנעשה בעבר. כיום, ישנו קידוד מסוג שונה והוא קידוד לחלקיקי אור שאותם ניתן להעביר בסיבים אופטיים.
כבל אופטי מכיל סיבים אופטיים, בין בודדים למאות. כל סיב אופטי בנוי מכמה שכבות: ליבה, חיפוי, ועוד שתי שכבות מגן חיצוניות לחיפוי. לליבת הסיב ולחיפוי מקדמי שבירה שונים של אותו האור, והשתקפות פנימית מוחלטת. השתקפות זו חשובה כיוון שתנועת האור בסיב אינה ישירה לחלוטין אלא נשברת ומוחזרת מהחיפוי בתנועת זיג זג. מהירות העברת המידע בסיב אופטי היא כ-70% ממהירות האור בעוד מהירות העברת המידע באמצעות כבל נחושת – נמוך בהרבה.
סינגל ומולטי מוד
תכנון פנים הסיב האופטי יכול לכלול ליבה שהיא צרה מאד (עד 9 מיקרומטר) או רחבה (50 מיקרומטר ויותר). סיבים עם ליבה צרה נקראים סינגל מוד, סיבים אופטיים עם ליבה רחבה נקראים מולטי מוד. ככל שהליבה צרה יותר, כך התנועה שלה ישרה יותר ופחות "זיגזגית". עם כל שבירה של האור האות המועבר עלול להיחלש. למעשה, לאורך הכבל מותקנים "מגבירי אות" – מכשירים אשר מקודדים את האות האופטי לאות חשמלי ויוצרים אות אופטי חדש בהתבסס על הקידוד. בסיב אופטי סינגל מוד ניתן הניח מגבירי אות כאלו כל 200 ק"מ לערך, ואילו בסיבים אופטיים מולטי מוד נזדקק למגבירי אות כל 400 מ' לפחות. נקודה נוספת אליה יש לשים לב היא המכשיר המייצר את האות האופטי. בסינגל מוד יש צורך להשתמש באות מדויק מאד, לרוב בלייזר. במולטי מוד משתמשים לרוב בנורות לד.
סינגל מוד משמש להעברת מידע בין מרחקים גדולים: כבלים תת ימיים בין מדינות, כבלים המחברים ערים שונות וכדומה. כאשר מדובר ברשת צפופה וקצרה, השימוש יהיה לרב במולטי מוד שהוא זול בהרבה.
ישנם יתרונות רבים לחיבור לרשת הפייבר בישראל, יתרונות שרק ילכו ויתרבו ככל שהטכנולוגיה ממשיכה לדהור קדימה. ניתן לבדוק במפת הסיבים האופטיים האם קיימת פריסה באזוריכם, כאשר הבדיקה במפה היא על פי כתובת המגורים.
