בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע כי על אקו"ם (אגודת קומפוזיטורים, מחברים ומו"לים בישראל) לשלם מס בגין הכנסות בהיקף מאות מיליוני שקלים מגביית תמלוגים עבור לקוחותיה. מדובר בארגון לניהול משותף של זכויות יוצרים, אשר פועל לגבות סכומי עתק במטרה מוצהרת להגן על זכויות יוצרי המוזיקה והספרות. מטרותיה העיקריות הן ניהול משותף ואכיפת זכויות יוצרים, גביית תמלוגים בגין שימוש בזכויות אלה והעברת התמלוגים ליוצרים לאחר כיסוי הוצאותיה.
היקף התמלוגים הנגבים על-ידי אקו"ם מדי שנה הוא גדול מאוד ועד כה הצליח הארגון להתחמק מתשלום מס שכן הנושא היה שנוי במחלוקת ולא הוכרע משפטית. עתה הושם הקץ לשערורייה. היקף הכסף הנשאר בקופתה של אקו"ם גם לאחר הפחתת הוצאות הפעלת המנגנון שלה עולה על היקף הכסף היוצא אל היוצרים. ההפרשים הכספיים הללו הצטברו לסכומים גדולים שעליהם לא שולם מס. לא עוד למרות שלאורך השנים אף נעשו הסדרים עם רשות המסים, אשר התבססו על ההבנה שאקו"ם עצמה אינה נדרשת לשלם מס חברות.
השאלה העיקרית שנדונה הייתה האם הכספים הנגבים מידי המשתמשים ביצירות המוזיקה הם הכנסה בידי אקו"ם לצורך יישום הוראות פקודת מס הכנסה. רשות המסים טענה כי בשל מהות הפעילות של אקו"ם – נוכח הכספים המצטברים בקופתה של אקו"ם ואשר נובעים מהפער שבין היקפי הגבייה מחד והיקפי החלוקה, ובפרט נוכח העובדה שאקו"ם היא הבעלים של זכויות היוצרים – יש לראות החל משנת 2012 את ההכנסות שמקבלות בידי אקו"ם כחייבות במס.
לגישה חדשה זו של רשות המסים יש השלכה לעניין עיתוי גביית המס: לפי עמדת פקיד השומה כיום, מס חברות אמור להיגבות כבר בשנת קבלת הכספים בידי אקו"ם, ללא המתנה למועד החלוקה לידי היוצרים. מנגד טענה אקו"ם, באמצעות עו"ד יוסי דולן, כי שיטת הדיווח המסורתית שלה היא הנכונה, מכיוון שאין היא בעלת ההכנסה, והזכאות לתמלוגים היא של היוצרים, שהם בעלי המניות בחברה, והיא רק משמשת צינור לצורך גבייתם.
השופט הרי קירש מבית המשפט המחוזי בתל אביב דחה בפסק דינו את טענות אקו"ם בדבר היותה צינור בלבד לגביית והעברת הכספים ליוצרים מידי המשתמשים. עוד קבע השופט כי הסמכויות של אקו"ם המשתקפות מהתקנון שלה ומההסכמים שלה עם משתמשים אינן מאפיינות גוף שכל תפקידו העברה טכנית של כספים. "אקו"ם מבקשת מבית המשפט להתעלם מן ההסדרים המשפטיים השונים המיושמים על-ידיה על-מנת לקבוע כי לצורכי מס יש לראות בה כנטולת זכויות ונטולת ההכנסה", כתב השופט, והוסיף כי "ניתן לתהות מה מבדיל בין אקו"ם וכל חברה בערבון מוגבל שחרטה על דגלה השאת רווחים לשם חלוקתם לבעלי מניותיה".
כמו כן, נקבע כי לא מדובר בכפל מס – מיסוי אקו"ם ומיסוי היוצרים – כיוון שהכנסתה של אקו"ם איננה אותה הכנסה אשר מתחלקת בין היוצרים. "הכנסתה של אקו"ם איננה אותה הכנסה אשר מתחלקת בין היוצרים (אף אם מקור המימון לתשלום ההכנסה האחרונה הוא בהכנסה הראשונה). הדבר איננו שונה מדוגמת ההשׂכרות: אין 'מיסוי כפול' כאשר משכיר המשנה מפיק הכנסה משכירות המשנה ומעביר את מרביתה לידי המשכיר הראשי (בעל הנכס). מדובר בשתי הכנסות שונות, שכל אחת מהן עשויה להתחייב במס בפני עצמה – בידי נישומים שונים".
״עניין מרכזי״
