במהלך ההריון עלולים להתרחש סיבוכים שונים, אחד מהם הוא היפרדות שליה. הנה כל מה שחשוב לדעת על הנושא
בתקופת ההריון האשה הנושאת ברחמה עובר עוברת שינויים רבים. חלקם חיצוניים וחלקם רגשיים – נפשיים. לאורך כל תקופת ההריון האשה נמצאת במעקב אצל רופא נשים וכן יש באפשרותה לעבור בדיקות ככל שגיל ההריון מתקדם. יחד עם זאת, לא את הכל ניתן לצפות, ויש אירועים בריאותיים שמתרחשים ויכולים לפגוע בבריאות האם או העובר וחשוב לשים אליהם לב כדי לטפל בזמן ולצמצם את הסיבוכים האפשריים.
אחד האירועים הבריאותיים הללו הוא היפרדות שליה. השליה בעצם היא האיבר המחבר בין גוף האם לגוף העובר. מדובר באיבר עגול ושטוח אשר צמוד לדופן הרחם של האם, ודרכו מועברים חמצן ומזון מהאם אל העובר. בנוסף, השליה אחראית על העברה של פחמן דו חמצני מגופו של העובר לגופה של האם. אותם חומרים המפונים מגוף העובר מגיעים אל מחזור הדם של האם וממנו מופרשים אל מחוץ לגופה. הסינרגיה בין העובר לבין אמו מתאפשרת על ידי השליה, ועל כן תפקידו של איבר זה הוא כה חיוני בתקופת ההריון.
חשוב לציין כי השליה מוצאת מגופה של האם לאחר ההריון. בתום הלידה מתבצע הליך נוסף ובו צוות המיילדות מוציא את השליה מגופה של האשה. ההליך מתבצע בזהירות ובעדינות כדי למנוע פגיעה בשליה והישארות של דם ממנה ברחמה של האשה. לאחר הוצאת השליה הצוות הרפואי בודק כי היא שלמה ואין בה קרעים ובעצם בשלב זה תם הליך הלידה הפעילה.
מצב של היפרדות שליה הוא בעצם סיטואציה שבה החיבור בין השליה לדופן הפנימי של רחם האם מתנתק באופן מלא או חלקי. אותה התנתקות מתרחשת לפני שהעובר יוצא מהרחם, כלומר במהלך חודשי ההריון. כיום לרפואה המודרנית אין תשובה חד משמעית בנוגע לשאלה מה גורם להיפרדות שליה. דבר אחד ברור – מדובר בתופעה רפואית שאם לא נותנים עליה את הדעת בשלבים מוקדמים, עלולה להסתבך ובמקרים קיצוניים בהם עלולה להיות מעורבת גם רשלנות רפואית אף להביא למותם של האם ושל העובר.
גורמי סיכון להיפרדות שליה
כמו בהרבה מקרים רפואיים אחרים, היפרדות שליה יכולה להתרחש ללא כל הודעה מוקדמת אצל אשה שלא עונה לאף אחד מגורמי הסיכון. מסיבה זו, חשוב מאוד לפנות לייעוץ רפואי מיד כאשר מופיעים סימנים אשר עלולים להעיד על תחילת תהליך היפרדות השליה, ועליהם יורחב בהמשך.
כך או אחרת, ישנם מספר גורמים אשר מעלים את הסיכון של האשה ללקות בהיפרדות שליה:
- הריון מרובה עוברים – מבחינה סטטיסטית הריון מסוג זה מעלה את הסיכון לחוות היפרדות שליה אצל עובר אחד או יותר.
- היפרדות חוזרת – אשה שחוותה היפרדות שליה בעבר היא בעלת סיכוי גבוה יותר לחוות אירוע דומה גם בהריונות הבאים.
- רעלת הריון – נשים שפיתחו רעלת הריון עלולות לסבול גם מהיפרדות שליה.
- ירידת מים מוקדמת
- ניתוחים קיסריים – נשים שילדו בניתוחים קיסריים נמצאות בסיכון גבוה יותר לחוות היפרדות שליה בהריונות הבאים שלהן.
- זיהום תוך רחמי
- עישון ושימוש בסמים במהלך ההריון
סימנים שכדאי לשים אליהם לב
כאמור, בתקופת ההריון הגוף עובר שינויים רבים. חשוב שהאשה תהיה קשובה לגופה, תכיר את התחושות, תהיה מודעת לתנועות העובר ותשים לב אם יש שינויים כלשהם. ככלל, היפרדות שליה יכולה לבוא לידי ביטוי בדימום וגינלי. כל דימום שכזה צריך להדליק נורה אדומה ולהיבדק באופן מעמיק ויסודי, זאת כדי להמנע מסיכונים מיותרים לאם ולעובר.
סימפטום נוסף שעלול להעיד על היפרדות שליה היא כאב בטן פתאומי, מלווה בטונוס (מתח שרירים) מוגבר של הרחם. במקרים אלו יכול להיות שהאשה לא תחווה דימום וגינלי, כיוון שהדם נותר כלוא בתוך הרחם. גם במקרה כזה, חשוב לגשת באופן מיידי למוקד נשים או לטיפול רפואי, כדי לבחון האם יש האטה בקצב פעימות הלב של העובר, האם מדובר בהיפרדות שליה או בכאב פתאומי שלא אמור לעורר דאגה.
אם התופעות שמרגישה האם מתבררות אכן כהיפרדות שליה, יש להבין מהי מידת ההיפרדות. אם מדובר בהיפרדות קלה, יכול להיות שהאשה תצטרך להיות במעקב צמוד בלבד. במקרים חמורים יותר, האשה עלולה להידרש לעבור ניתוח קיסרי במתכונת חירום וכן להיזדקק למנות דם כדי לאזן את המערכת הפיזיולוגית בגופה.
כך או אחרת, אם קיים חשש קל שבקלים, בין אם מדובר בדימום או בכאבים חדים, מומלץ לגשת באופן מיידי לבירור ומעקב רפואי. לא פעם הגעה בזמן לקבלת טיפול יכולה לעצור את ההידרדרות ולאפשר לאשה להמשיך את ההריון באופן תקין. במידה ואכן נדרשת התערבות רפואית חירומית, עדיף גם כן להגיע כמה שיותר מוקדם כדי לבצע את ההליכים באופן כזה שישמור על האם ועל העובר ויאפשר לסיים את ההריון בצורה תקינה, כאשר האם מחבקת את פרי בטנה. תהיו עם היד על הדופק, אל תחששו ובואו לקבלת טיפול רפואי בזמן.
