בימים האחרונים התפרסם בערוצי החדשות ביוון תחילה, ואחר כך בארץ, אודות ניסיון כושל של תא טרור איראני, שפעל על אדמת יוון, לפגוע באתרים יהודים.
קבוצת הטרור האיראנית, שחבריה בני ה- 25 ו- 27 הם פקיסטניים במוצאם, נעצרו על ידי משטרת אתונה, לאחר שתכננו לבצע פיגועים רצחניים במסעדה יהודית, בבית כנסת ואף בבית חב"ד. משטרת אתונה פרסמה כי שני חברי הקבוצה עוררו חשד, כאשר משך מספר ימים הם ביצעו תצפיות על המסעדה היהודית, ונוכחותם שם העלתה חשד, שדווח למשטרה. חבר שלישי בקבוצה אותר באיראן. לא ברור האם מדובר בגורם שהפעיל את הקבוצה או חבר פעיל בה.
הקבוצה נשלחה לבצע פיגועי ראווה במקומות המזוהים כמקומות של יהודים וישראליים על מנת לייצר הרתעה מול ישראל. לצורך כך, הכינו שני הטרוריסטים מטעני נפץ מאולתרים ואף תכננו לחטוף ישראלים ויהודים לשם מיקוח. לחברי הקבוצה הובטח תשלום לאחר ביצוע הפיגועים.
זו לא הפעם הראשונה שנתפסים פקיסטניים הפועלים במסגרת קבוצות טרור איראניות. כך למשל, ב- 2021 ניסו אף טרוריסטים פקיסטניים לחטוף או לפגוע באיש העסקים תדי שגיא. בנובמבר 2022 נתפסו חברי קבוצת טרור ממוצא פקיסטני בגיאורגיה, לאחר שתכננו לרצוח איש עסקים ישראלי. קבוצה זו השתייכה על פי הפרסומים לתא טרור של אל-קעידה ולא לאיראן. ובספטמבר 2022 ניסו גם פעילי תא טרור ממוצא פקיסטני לתקוף מטרות ישראליות בטורקיה ואף לחטוף את השגריר הישראלי ובני משפחתו. במבצע משולה אז של המוסד יחד עם ה- MIT, המוסד הטורקי, נעצרו כעשרה חברים בתא הטרור. ראש סוכנות המודיעין של משמרות המהפכה, חוסיין טאב, פוטר לאחר מעצר תא הטרור בטורקיה.
שירותי המודיעין של איראן, המוסד האיראני ושירות המודיעין של משמרות המהפכה, מפעילים תאי טרור במדינות רבות על פני הגלובוס, תאים המאוישים על ידי סוכנים – סטודנטים איראניים, גולים ואנשי עסקים איראניים מבוססים, המבצעים פעילות מבצעית והקמת תשתיות בהתאם לצורכי ארגוני המודיעין. הסוכנים מגויסים טרם יציאתם מהמדינה (בעיקר כאשר מדובר בסטודנטים) או לאחר שהם מאותרים במדינות בהן הם מתגוררים.
הסוכנים האיראנים משתפים פעולה מתוך אידיאולוגיה עם השלטון האיראני, וחלקם משתף פעולה כתוצאה מאיום על חייהם או בני משפחתם.
לאחר הפרסום בערוצי התקשורת ביוון, פורסמה הצהרה של דובר המוסד, לפיה חברי הקבוצה הם חלק מאופרציה איראנית רחבה, במסגרתה פועלים במדינות רבות תאי טרור איראניים. המוסד על פי הצהרתו סייע לשירות המודיעין היווני לחשוף מידע אודות ההתארגנות, שיטות הפעולה של הקבוצה והקשר שלה לאיראן.
כשבועיים לפני מעצר שני הפקיסטנים ביוון, הוציאה המועצה לביטחון הלאומי הישראלית אזהרת מסע על מדינות בהן קיימים איומים קונקרטיים על חיי ישראלים, במיוחד בתקופת הרמדאן וחג הפסח. יוון הייתה כלולה ברשימה זו, יחד עם טורקיה, אזרביג'אן, גיאורגיה, איחוד האמירויות, קפריסין, ועוד.
שר הביטחון, יואב גלנט, מיהר לתת הצהרה על כך שתפיסת הקבוצה ביוון מוכיחה את יכולותיה המודיעיניות המצוינות של ישראל, כמו גם את החשיבות הרבה של שיתופי פעולה בין מדינות העולם למיגור הטרור. גלנט, שאינו אחראי על ראש המוסד, גם טרם לציין שהמוסד, יחד עם גופי המודיעין האחרים במדינה, יפעלו לכך שכל ניסיונות איראן לפגוע באזרחי ישראל, ייתקלו בחומה בצורה.
אין ספק שבימים אלו, רוח האופוריה וגאוות היחידה חשובים מאד ותורמים במעט להרמת המורל הלאומי השבור. אך מבלי לשבור את הרוח, חשוב להביט אל פני המציאות והאירוע ביוון.
כאמור, התקבלו התרעות מודיעיניות על כוונות או על התארגנויות איראניות ואחרות, לפעול כנגד מוסדות, ארגונים ומקומות ישראליים ויהודים במדינות שונות. לא פורסם בציבור בדבר כוונות קונקרטיות או כוחות הפועלים בשטח, סביר להניח שהתרעות כאלו הגיעו לגופי המודיעין של מדינת ישראל, בהתבסס על מספר מקורות, ועל בסיסן נבנתה, ככל הנראה, תמונת מודיעין כללית אודות ההתרעות.
אך ההתארגנויות איראניות ושל גופי טרור אחרים במדינות שצויינו באזהרת המסע, אינה באמת שונה מהתרעות ישנות, ולא באמת ברור (מבלי לקרוא חומרי מודיעין רגישים) האם ההתרעות התבססו על מידע קונקרטי או שהייתה זו אזהרה כללית בלבד.
סביר להניח מהפרסום ביוון, שקיומה של החולייה הספציפית לא היה ידוע לשירותי המודיעין של ישראל, ורק לאחר תפיסת החולייה תודות ליד המזל ולערנות מקרית של אזרחים, סייע המוסד בפיצוח שרשרת הטרור שמאחוריה, יש להניח גם בהתבסס על מידע שהגיע מחקירת שני הטרוריסטים הפקיסטניים ואולי אף מחילוץ מידע ממכשירי הטלפון שלהם.
כלומר, על אף ההתרעה הכללית, שנראה כי התבססה על מידע כללי של התארגנות איראנית ויכולותיה, לא היה מודיעין קונקרטי ומבוסס על פעילים וחוליות המפוזרות בשטח.
עיוורון התרעתי זה מגיע כשבועיים לאחר הכישלון הצורב של חציית הטרוריסטים מארגון חיזבאללה את גבול הצפון ותפיסתם המקרית כשבעים קילומטר עמוק בתוך ישראל. כישלון מקצה לקצה של כל מערכת הביטחון הישראלית, החל מכשלון ההתרעה הטקטית של פיקוד צפון על חציית הגדר, עובר דרך כשלון מערכי האיסוף של אגף המודיעין והמוסד על הכוונה לביצוע המבצע של חיזבאללה (ויכולות הארגון), ועד כשלון אגף המודיעין והשב"כ למידע אודות ההתארגנות בתוך גבולות ישראל והכנת התשתיות המבצעיות בערי ישראל.
המודיעין לעולם לא יוכל לתת כיסוי של מאה אחוז על כל המתרחש בכל הזירות. המודיעין יהיה לעולם מוגבל ביכולותיו לאסוף מידע אודות המציאות בזמן רלוונטי, ולהעריך את יכולות, כוונות ותזמון הפעילות של היריב.
אך, אחרי שני האירועים הללו שמגיעים כמעט ברצף, ראוי לעצור, לתחקר, ללמוד, ולהפיק לקחים ותובנות בכל הרמות, מהרמה המערכתית, עובר דרך יכולות האיסוף המודיעיניות והערכות המודיעין, ועד היכולות הטקטיות בשטח של גילוי תנועות בגבול ומהגבול אל תוך המדינה.
שני האירועים האחרונים צריכים להביא איתם סדר פסח לקהילת הביטחון והמודיעין הישראלית.
עניין מרכזי
