הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, שירה גרינברג, עדכנה כלפי מטה את תחזית ההכנסות של המדינה ממסים, את תחזית הצמיחה של המשק ולעומת זאת היא מכלה מעלה את תחזית האינפלציה לשנתיים הקרובות. המשמעות: ממשלת נתניהו מחסלת את הכלכלה הישראלית שהיתה כה חזקה ואיתנה טרם הקמת ממשלת הימין הקיצוני החרדי והפונדמנטליסטים.
בארבעת החודשים הראשונים של השנה, הועלתה תחזית האינפלציה של אגף הכלכלנית הראשית. גרינברג התריעה בדוח מפני חלוקת הכספים כפי שנקבע בהסכמים הקואליציוניים, ויצאה נגד הגדלת תקציב לחינוך שאינו רשמי: "תסיט תלמידים למוסדות שלא מלמדים ליבה, ותעמיק את הירידה בהשכלה". עוד הזהירה מקידום המהפכה המשפטית בלי הסכמות: "יהפוך את התחזית לשלילית אף יותר"
במשרד האוצר אומרים כי , "הרפורמה המשפטית מייצרת חוסר ודאות, ואנחנו משקפים את זה בתחזיות שלנו. הרפורמה המשפטית נמצאת בסיכונים לתחזיות. אנחנו לא יודעים מה יקרה לגבי סוגיה זו לכן הוצאנו נייר עם עמדה עם השלכות. חשוב להבין שזה תרחיש החמרה מבחינת הסיכונים. אם זה יקרה זה תרחיש החמרה. גם בנק ישראל וגם קרן המטבע הוציאו תרחישי המטבע. אנחנו רואים ירידה משמעותית בהשקעות של 74% מול הרבעון המקביל של 22. בהייטק יש ירידה נוספת בגלל אי הודאות שזה סיכון מקומי".
בדו"ח של הכלכלנית הראשית נכתב כי שיעורי האינפלציה מתמתנים בקצב איטי ממה שצפינו בתחילת השנה. בעקבות זאת, הבנקים המרכזיים, כולל בנק ישראל, ממשיכים לנקוט במדיניות מוניטרית מרסנת, וכעת אנו מניחים כי ההתכנסות ליעדי האינפלציה תימשך זמן רב יותר ותלווה בשיעורי ריבית גבוהים יותר. בתוך כך, קרן המטבע הבינלאומית עדכנה את תחזית הצמיחה העולמית מעט כלפי מטה בפרסום אפריל 2023.
"על רקע סביבה זו, אנו צופים שיעורי צמיחה נמוכים יותר בהשקעות במשק. העלייה בפרמיית הסיכון של המשק הישראלי בחודשים האחרונים פוגעת אף היא באטרקטיביות של ההשקעות. על פי הנתונים הידועים לנו כעת, ההשקעות של קרנות הון-סיכון נמצאות בירידה מתמדת, וכעת בתרחיש הבסיס אנו צופים כי יגיעו לרמות טרום משבר הקורונה. סביבת הריבית גבוהה יחסית וצפויה להוביל לפגיעה בסקטור הנדל"ן, ואנו עדים לסימנים לפגיעה זו בחודשים האחרונים", כותבת גרינברג.
גרינברג מוסיפה: "מרבית הסיכונים לתחזית הינם כלפי מטה וההסתברות להתממשותם גברה בעדכון זה, ולכן חשוב לשמור על מרחב פיסקלי שיאפשר התמודדות עם שינויים עתידיים בתחזית הצמיחה וההכנסות".
נוסף על כך, כאמור גרינברג הורידה את תחזיתה לשיעור הצמיחה במשק. בשנת 2023 הצמיחה צפויה להתמתן ב-0.3% בהשוואה לתחזית הקודמת ולעמוד על 2.7%. קצב הצמיחה החזוי בשנת 2024 מתמתן ב-0.1% בהשוואה לתחזית הקודמת ועומד על 3.1%.
"התחזית החדשה שגובשה בצוות מקרו ותחזיות באגף הכלכלנית הראשית לוקחת בחשבון התפתחויות בסביבה הכלכלית בעולם, נתוני חשבונאות לאומיים לשנת 2022 ונתונים נוספים שהתפרסמו בחודשים האחרונים, ביניהם אינדיקטורים משוק ההון. התחזית בתרחיש הבסיס אינה לוקחת בחשבון את השלכות הרפורמה המשפטית במידה שזו תתממש, והיא מהווה תרחיש החמרה לתרחיש הבסיס המוצג. התחזית בתרחיש הבסיס כן מתחשבת בהשלכותיהם של חוסר הוודאות והמתח סביב הרפורמה כפי שהללו משפיעים על הכלכלה הישראלית נכון למועד זה", מסברה גרינברג.
הרושם הכללי מהניתוח של הכלכלנית הראשית היא שהמודעה של מתנגדי הרפורמה מדוייקת למדי.
עניין מרכזי
