העיתון הלבנוני המקורב לחיזבאללה, אל אחבאר, מכתיר למחרת חיסולו של אל עארור בביירות באופן המבטא בדייקנות את הבדלי האמונה הבסיסית הדוחפת את המוסלמים הקיצונים באשר הם – סונים ושיעים כאחד – לפעול באופן נחרץ ורצחני נגד כל מי שהם מגדירים כאויב האיסלאם.
״״מריבא יא שאהיד״ (ברוך הבא, הוי קדוש) זועקת הכותרת בבירת לבנון עם איור דמותו של בכיר החמאס שהסתובב בדאחיה בשאננות, ללא אבטחה ובביטחון מופרז שאיש לא ייגע בו כשהוא ממוקם בשכונה של מטה נסראללה.
אל עארורי נשאל לפני חודשים אחדים בראיון עיתונאי האם אינו חושש שיחוסל ואמר כי הוא יודע שתורו יגיע אבל הוא מקדם זאת בברכה. גם האחים סינוואר יודעים היטב שזמנם קצוב וכך כל מי שמחליט ליטול חלק במאבק הטרור נגד ישראל.
אצלם זה כבוד גדול למות מות קדושים ואילו אצלנו אם אחד לא רוצה למות במלחמה וטוב שכך. היה מרגש להיחשף לברכת הגומל שהשמיע המפקד לחייליו עם יציאתם כשהם חוזרים על כל מילה. אצלנו הנופלים נחשבים אמנם גיבורים אבל איש לעולם לא יוצא למלחמה כדי למות בה. להיפך.
עניין מרכזי