אז מה נשאר לנו אחרי ההופעה של ביבי בקונגרס? מעט מאוד. נכון. שוב השתכנענו שאנגלית הוא יודע והפעם הודפס לו הנאום באותיות ענק שכללו בקושי משפט שניים בכל עמוד ככה שנתניהו עסק בעיקר בטרנספר של עשרות דפים מצד ימין לשמאלו. נשאר בפאתוס הביביסטי, הקול העמוק, האינטונציה התיאטרלית ובעיקר אינסוף סיסמאות סרק ושקרים בוטים. למשל האגדה שהוא ניסה לייצר שהמלחמה בחמאס היא למעשה הגנה ישראלית על אמריקה מפני איראן. בולשיט עסיסי. ואל תתנו לתשואות להטעות אתכם. זה הכל עניין של נימוס מסורתי וכבוד לאורח. מדאיג הרבה יותר מי לא הגיע, מי החרים ואת מי הוא עוד לא פגש.
ואכן, בסוף בסוף נאום נתניהו בקונגרס ריגש רק את הביביסטים. את היתר ממש לא. עשרות דמוקרטים – כולל מנהיג הרוב בסנאט צ'אק שומר – עזבו את המליאה עוד לפני שנתניהו ירד מדוכן הנואמים. התגובות באמריקה לנאום היו קטלניות: "נאום פוליטי שפגע ביחסים", אמר הסנאטור כריס מרפי. הסנאטורית הדמוקרטית קירסטן ג'יליברנד דווקא התלהבה מ"ברית אברהם": "זו הדרך לשיקום עזה". הסנאטור הרפובליקני לינדזי גרהאם: "נאום שייחשב להיסטורי".
הנאום היה חלול, פתטי ושקרני כהרגלו ונישא באנגלית צחה. הרפובליקנים ברובם אמנם קמו כהרגלם בעת נאום זר אורח ומחאו כפיים אבל זה עניין של מסורת ולא מבטא דבר אמיתי,
הפעם הוחרם נתניהו בידי מחוקקים רבים ומחוץ לאולם התקיימו הפגנות זעם רבות נגדו.
למשל יו"ר בית הנבחרים לשעבר ננסי פלוסי, מהמנהיגות הבולטות במפלגה הדמוקרטית, שהחרימה את נתניהו תקפה אותו לאחר הנאום: "ההצהרה של נתניהו – הגרועה ביותר של כל מנהיג זר שנשא דברים בפני הקונגרס. משפחות החטופים מבקשות עסקה שתחזיר את החטופים הביתה, ואני מקווה שראש הממשלה יבלה את זמנו במטרה להשיג את למטרה הזו".
״עניין מרכזי״
*
